בפ"מ 6310-09-14 צוריך נ' מדינת ישראל

1.זו החלטה בבקשתו של המבקש בה עתר לשני סעדים: האחד, לביטולה של פסילה מנהלית אשר הוטלה עליו בגין חשד לנהיגה בשכרות והשני, לביטול הודעת איסור השימוש המנהלי שהוטלה על הרכב בו נהג.

2.על פי הנטען בדו"ח שנערך למבקש, נהג המבקש ברכב כשהוא שיכור, לאחר שבבדיקת הנשיפה שנערכה לו נמצאו בגופו 425 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

3.המבקש טוען, באמצעות ב"כ, כי נעצר לבדיקה שגרתית וכי בחומר החקירה ישנם כשלים מהותיים אשר משמיטים את הקרקע תחת הראיות בתיק. ב"כ המבקש טוען עוד כי עברו אינו מכביד וכי המבקש צלח את רוב המבחנים בבדיקת המאפיינים. עוד ציין המבקש באמצעות ב"כ כי כל הבדיקות תורגמו למבקש באמצעות חברו, אשר היה עימו, כאשר לא ברור – לטענת המבקש, אם אותו מתורגמן היה אף הוא שיכור או מה מהות התירגום.

4.ב"כ המשיבה התנגד לבקשות. לטעמו, החלטות הקצין הן לעניין הפסילה המנהלית והן לעניין הודעת איסור השימוש המנהלי ברכב ראויות ויש להשאיר אותן על כנן.

ב"כ המשיבה טוען כי בשלב זה מדובר אך בראיות לכאורה ובהתייחסו לטענות המבקש טען כי אין מדובר בכשלים אשר פוגעים בקיומן של ראיות לכאורה הנדרשות בשלב זה. לדבריו אף עברו של המבקש אינו מקל בנסיבות העניין.

5.לאחר שעיינתי בכל חומר החקירה שהונח בפני ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולמכלול הנסיבות החלטתי לדחות את הבקשה על שני ראשיה.

6.מתוך עיון בחומר החקירה הנני סבורה כי קיימות בשלב זה ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג כשהוא שיכור.

הכוונה, בין היתר, לתוצאות בדיקות הנשיפה כפי שהן עולות מפלט הינשוף ולדוחות הפעולה של השוטר ממנו עולה כי נדף מפיו של המבקש ריח אלכוהול.

כמו כן, עיון בבדיקת המאפיינים שנערכה למבקש מעלה כי המבקש כשל במבחן עמידה – מתנדנד. במבחן ההליכה על קו, המבקש לא הצמיד עקב לאגודל וחרג מהקו והתרשמותו הכללית של השוטר הייתה כי הנהג היה תחת השפעת אלכוהול בינונית.