בפ"מ 5959-03-15 הילאל נ' מדינת ישראל

הבקשה וטיעוני הצדדים

לפניי בקשה כפולה לביטול פסילתו המנהלית והודעת איסור שימוש ברכבו של המבקש למשך 30 ימים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה מיום 20.03.15. המבקש חלק על קיומן של ראיות לכאורה וטען כי חל כרסום של ממש בראיות בכך שבטופס "דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף" לא סומן סעיף 4 בטופס, כך שלא קיימת אינדיקציה לכך שהמבקש היה נתון בפיקוח במהלך 15 הדקות שקדמו לבדיקת הנשיפה. עוד טען כי מדובר בעבירה ראשונה מסוגה. בנוסף ציין כי הוא זקוק לרכבו לצורך הסעת אמו הנכה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. טענה לקיומן של ראיות לכאורה, הפנתה לכמות האלכוהול שנמדדה בגופו של המבקש (410 מיקרוגרם), ציינה כי המבקש היה בפיקוח השוטר מרגע שנבדק במכשיר הנשיפון ועד בדיקתו במכשיר הינשוף. כן הפנתה לדבריו של המבקש במעמד קבלת הדו"ח אז הודה כי שתה וויסקי. בנוסף הפנתה לעובדה שנכשל במבחני הביצוע ולהתרשמות השוטר מהיותו שיכור. הדגישה חומרת העבירה והפנתה לעברו התעבורתי.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. המבקש הודה כי שתה אלכוהול לפני שנהג, בבדיקת נשיפה נמדדה כמות של 410 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף והוא כשל במבחני הביצוע.

עם זאת, אני סבור כי חל כרסום מסוים בראיות בעצם העובדה שמפעיל הינשוף לא סימן בטופס ההפעלה כי ווידא שהמבקש היה נתון בפיקוח במהלך 15 הדקות שקדמו לבדיקת הנשיפה. בהקשר זה יצוין כי עד להעברתו למפעיל הינשוף המבקש היה נתון בפיקוח כפי שעולה מסעיף 6 ל"דו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות".

מסוכנות המבקש 

נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה ביותר ופסילה מנהלית והודעת איסור שימוש ברכב בו בוצעה העבירה, הינן סנקציות יעילות וחשובות לשמירה על ציבור המשתמשים בדרך ויש בהן כדי להרתיע נהגים מביצוע עבירות דומות.

המבקש נוהג משנת 1998 ולחובתו 17 הרשעות קודמות, מרביתן מסוג ברירת משפט. יצוין כי מדובר בפעם הראשונה בה המבקש נוהג בשכרות. לא מדובר בעבר מכביד שיש בו כדי ללמד על מסוכנות גבוהה.