בפ"מ 5927-11-14 וינברג נ' מדינת ישראל

1.זו היא בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית בת 30 יום אשר הוטלה על המבקש ביום 7.11.14 בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת, כאשר עפ"י הנטען נהג המבקש את רכבו במהירות של 143 קמ"ש במקום בו מותרת מהירות של 90 קמ"ש בכביש מס' 4 ק"מ 169.5 לצפון.

2.         המבקש טוען, באמצעות באת כוחו, כי הוא אינו נהג מסוכן, כי הוא חייל העומד בפני שחרורו מצה"ל ודואג להסיע את אחיו בן ה-7 הסובל ממגבלות בכל בוקר למוסד החינוכי בו הוא לומד. לדבריו, החלטת הקצין הפוסל אינה מאוזנת ואינה מידתית ולא נלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של המבקש. עוד טען המבקש כי אם יורשע בתיק העיקרי סביר שייגזר עליו עונש של קנס ופסילה מותנית בלבד וכי הפסילה כעת פוגעת בו.

3.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וציין כי מתקיימות ראיות לכאורה וקיימת מסוכנות מצד המבקש כאשר לחובתו פסילה מותנית.

4.         בבואו לדון בבקשה מעין זו, אמור בית המשפט לבדוק האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום פגיעה וסיכון לשלום הציבור, בדיקה המסתמכת הן על עברו התעבורתי של המבקש והן על נסיבות ביצוע העבירה הספציפית, ובלבד שנמצאו ראיות לכאורה לחובתו של המבקש.

5.הצדדים אינם חלוקים על כך כי מתקיימות ראיות לכאורה לחובתו של המבקש וכך אף עולה מחומר הראיות אשר הוגש לעיונו של בית המשפט. יש לציין כי מדובר בחריגה של 53 קמ"ש מהמהירות המותרת במקום בו נהג המבקש וכי תגובתו עת נעצר היתה כי לא שם ליבו למהירות בה נהג עת היה עסוק בשיחה עם חברתו.

6.באשר למסוכנות, המבקש נוהג משנת 2010 וכבר הספיק לצבור לחובתו 10 הרשעות קודמות לרבות הרשעה אחת בעבירת מהירות משנת 2013.

כמו כן, עומדת לחובתו של המשיב פסילה מותנית בת 60 יום להפעלה ככל שיורשע בתיק העיקרי. בנסיבות אלה אין בעברו של המבקש כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו וראוי כי תקופת הפסילה "תצנן" את אופן נהיגתו.

7.         שקלתי את טענותיו האישיות של המבקש, לרבות היותו מי שמסיע את אחיו הצעיר בכל בוקר לבית הספר אך לא שוכנעתי כי יש באלה כדי להביא לביטול הפסילה או לקיצור תקופתה, וזאת בשים לב לחריגה מהמהירות המותרת והעובדה כי אף הרתעה מסוג פסילה מותנית המרחפת מעל ראשו של המבקש, לא מנעה ממנו מלשוב ולבצע עבירות.

יצויין עוד כי המבקש אינו הנהג היחיד בביתו ובכל מקרה, ביודעו כי מוטלת עליו אחריות היה עליו לשים ליבו אל המהירות בה הוא נוהג ולשלוט באופן נהיגתו.

8. בשים לב למכלול השיקולים המפורטים לעיל הגעתי למסקנה כי במקרה זה ראוי להשאיר את הפסילה על כנה, היות ונשמר מימד המידתיות והאיזון הראויים בנסיבות המקרה.

9.העולה מכל הנ"ל שהבקשה נדחית.

10.        מודעת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תשע"ה, 21 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: