גולאני נ' מדינת ישראל

מונחת בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקש ע"י קצין משטרה למשך 30 ימים, בגין עבירה של עקיפה מסוכנת בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

מבוא

1. על פי הנטען בכתב האישום ביום 20.09.18 שעה 11:32 לערך, נהג המבקש בכביש מס' 60 מצפון לדרום, ועקף רכב אחר כשהדרך לא פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה, ובכך גרם לסיכון נסיעתו של רכב אחר.

2. ביום 23.09.18, לאחר שימוע שנערך למבקש הוחלט על ידי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום. הקצין נימק החלטתו בכך שמדובר בעבירה חמורה שמסכנת משתמשי הדרך בכך שהמבקש עקף בדרך לא פנויה וגרם למונית פלסטינית לרדת לשול הדרך בכדי להימנע מתאונה חזיתית. הקצין ציין כי עברו של המבקש כולל עבירת מהירות שבוצעה לאחרונה ולכן הוא נמנע מלהתחשב בטענת המבקש כי אין לו עבר תעבורתי.

3. עתה, עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה המנהלית שכן לטענתו לא קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת לו. לטענת ב"כ המבקש, ישנה סתירה בין בדברי השוטר שנהג ברכב לבין השוטר שישב לידו והבחין בביצוע העבירה.

4. ב"כ המבקש מציין כי המבקש נוהג משנת 1995 ולחובתו 8 הרשעות קודמות ולא מדובר בנהג מסוכן כפי שסבר הקצין.

5. עוד טוען ב"כ המבקש כי המבקש זקוק לרישיון הנהיגה לצורך פרנסתו.

6. ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. לטענתו, קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למבקש. לטענתו, הדוח מפורט היטב וכי לא נפל פגם בהחלטת הקצין.

   דיון והכרעה

7. הלכה ידועה בהקשר לבקשה לביטול פסילה מנהלית קובעת כדלקמן:

   "כידוע, השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?..." (בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל, (פורסם בנבו, 27.11.02)