בפ"מ 5511-09-14 גרה נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 57 (ב) לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב מיום 15.09.2014 אשר הוטלה על רכב מספר 6266120 (להלן: "הרכב") אשר היה נהוג בידי בנו של המבקש מר אשרף גרה (להלן: "הנהג") אשר נהג ברכב לאחר שנמסרה עליו הודעת אי שימוש ע"י בוחן תנועה.

2.הרכב נשוא הבקשה נבדק ביום 24.07.2014 ע"י שוטר שהוא בוחן תנועה ולאחר הבדיקה ניתנה הודעה על איסור השימוש ברכב עקב בדיקה יזומה.

3.ביום 15.09.2014 נעצר הרכב שוב לבדיקה ממנה עלה כי לא נעשה כל תיקון ברכב וניתנה החלטה לאיסור שימוש מנהלי ברכב. יש לציין כי בשני המקרים נהג בנו של המבקש ברכב.

4.המבקש טוען כי הוא הבעלים של הרכב, הרכב מקור עיסוקו ופרנסתו מעצם היותו סוחר בקרטונים משומשים המחויב לחלק יום יום קרטונים ללקוחותיו. לדבריו באותו יום נלקח הרכב ע"י בנו לביצוע התיקונים הנדרשים. המבקש טוען כי הרכב עבר טסט וכעת הוא תקין. כן טוען ב"כ המבקש כי המבקש עשה כל שביכולתו "על מנת שאף אחד לא יגע ברכב".

5.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי מי שנהג ברכב הן ביום 24.7.14 והן ביום 15.09.2014 הוא הנהג, בנו של המבקש וביום 15.09.2014 עת נעצר עם הרכב ונשאל מדוע נוהג ברכב שהורד מהכביש אף טען כי לא ידע על ההורדה.

6.לאחר שעיינתי בחומר הראיות שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה וכי אכן הנהג נהג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש אשר ניתנה ע"י בוחן תנועה. אין מחלוקת כי מי שנהג ברכב הוא בנו של המבקש וכי כפי שהצהיר המבקש בפני הוא עצמו אינו נוהג ברכב.

7.משהתקיימו ראיות לכאורה על בית המשפט לבדוק אם בשים לב לזיקה שבין המבקש לנהג יש מקום להורות על ביטול הודעת איסור השימוש ברכב או על קיצורה.

הזיקה בין המבקש לנהג היא זיקה קרובה וכעולה מחומר הראיות ודברי המבקש הבן הוא מי שנוהג ברכב באופן קבוע, קרי. הוא נוהג בו מנהג בעלים לכל דבר ועניין.

8.לאחר ששקלתי את מכלול הטיעונים שנשמעו בפני ועיינתי בחומר הראיות החלטתי לדחות את הבקשה וזאת בהיותי ערה לכך שלמבקש נגרמים אי נוחות ונזקים כלכליים בשל העובדה שהרכב אינו בידו.

למעלה מן הצורך יצויין כי המשיבה לא אמורה על פי דין לבצע שימוע לבעלים שעה שהשימוע נעשה לנהג עצמו ובלבד שניתנה הודעה לבעלים על פי התקנות.