בפ"מ 5364-02-15 מקייטון נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שהוגשה כנגדו טיוטת כתב אישום בה מיוחסת לו עבירה של נהיגת רכב בעודו שיכור כהגדרתו בחוק.

בהתאם לטיוטת כתב האישום, נהג המבקש ברכב כאשר בדגימת אויר שניטלה ממנו, נמצאה רמה של 335 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

בעוד המדינה טענה לקיומן של ראיות לכאורה כנגד המבקש, טען ב"כ המבקש להיעדר ראיות מספיקות או לחליפין לכרסום מהותי באיכות הראיות.

בבסיס עמדת ההגנה הטענה לפיה במהלך 15 הדקות בהן המתין המבקש לבדיקתו עם מכשיר ינשוף, נטל הוא תרופה בשם בריקלין (משאף מרחיב סימפונות המיועד לחולי אסתמה).

עוד נטען כי בהתאם לפרשת "עוזרי" וקביעת מותב של 3 שופטי שלום, אין לאפשר נטילת כל תרופה ובמיוחד משאף במהלך זמן ההמתנה (של 15 דקות) לבדיקת הינשוף.

ההגנה הפרתה לעברו התעבורתי הנקי לחלוטין של המבקש.

חומר החקירה הוגש לעיוני ולהלן החלטתי:

בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נגד שגיב קבע בית המשפט העליון בהתייחס לבקשה לביטול פסילה מנהלית את ההלכה הבאה:

"על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו"

בפרשה שבפני טען המבקש (במסגרת דוח פעולה של משטרת ישראל) כי טרם נסיעתו שתה בירה וטרם הנסיעה נטל תרופה מסוג בריקלין.

בסעיף 9 של אותו המסמך מאשר השוטר חסון יוסף כי המבקש לא החדיר לפיו או לאפו דבר מרגע עיכובו ולאורך כל הזמן שהיה במשמרתו.

גם אם טענת הסנגור לפיה דין וחשבון על בדיקת שכרות מצביעה על נטילת תרופה על ידי הנבדק במהלך 15 דקות ההמתנה נכונה, הרי שאין באירוע זה בכדי להראות כי בדיקת הינשוף אינה משקפת את התוצאה אשר הניבה.

בית המשפט המחוזי (ירושלים) בפרשת עוזרי לא קבע כי חלק מתנאי הבדיקה עם מכשיר הינשוף מחייבים הימנעות מנטילת תרופה כזו או אחרת. המדובר בהחלטה מנחה אשר ניתנה לאחר ההחלטה לה הפנה הסנגור, בהרכב של שלושה שופטי מחוזי, ולכן להחלטה זו נפקות כהחלטה מנחה על פני החלטת בית משפט השלום.