בפ"מ 5042-09-14 אליזרוב נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית בת 30 יום שהוטלה על המבקש ביום 16.09.2014 בגין עבירה של נהיגה במהירות של 147 קמ"ש בכביש מספר 70, מקום בו מותרת מהירות של 90 קמ"ש.

2.בבקשתו טוען המבקש כי הוא נהג מונית, עובד בה לפרנסתו, מדובר במפרנס יחיד, אשתו חולה וילדיו סמוכים על שולחנו. לדבריו יש להתחשב במצבו האישי של המבקש, בנסיבות העבירה המיוחסת לו ובעברו.

3.ב"כ המשיבה התנגד לבקשה. טען כי מדובר במהירות גבוהה, חריגה משמעותית מהמהירות המותרת, אין מדובר בעבירת מהירות ראשונה של המבקש, טען כי יש ראיות לכאורה, הפנה לעברו של המבקש וטען כי הליך השימוע היה תקין.

4.בבואו לדון בבקשה מעין זו אמור בית המשפט לבחון את השאלה האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום פגיעה וסיכון לשלום הציבור, בדיקה המסתמכת תחילה על נסיבות ביצוע העבירה הנוכחית ותוך מתן הדעת לעברו התעבורתי של המבקש, ובלבד שנמצאו ראיות לכאורה לחובתו.

5.לאחר שעיינתי בדו"ח התנועה ובזיכרון הדברים להפעלת מכשיר הדבורה. אני קובעת כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה הנטענת ע"י המבקש וזאת בשים לב לכך כי האכיפה בוצעה ע"י מפעיל מוסמך תוך מילוי הדרישות לבדיקת המכשיר בתחילת המשמרת ועם סיומה ותוך הקפדה על התנאים המקדמיים לאכיפה. כמו כן, נשמר קשר עין רצוף עם הרכב. בדברי הנהג נרשם: "אני אולי לא הרגשתי, הרגשתי אולי 120 קמ"ש".

6.באשר לשאלת המסוכנות, המבקש נוהג משנת 1996 ולחובתו 21 הרשעות קודמות מתוכן 6 עבירות מהירות האחרונה ביניהן משנת 2011 ובגינה אף קיימת כנגד המבקש פסילה מותנית של 3 חודשים. עיון בעברו הקודם של המבקש מעלה כי לחובתו אף עבירה של נהיגת רכב בשכרות ומכאן שעברו של המבקש אינו מקל עימו.

7.שקלתי את כל הטענות בתיק זה, את הנסיבות האישיות של המבקש, מחלתה של אשתו, הצורך לפרנס את ילדיו אך לא שוכנעתי כי יש בהן כדי להביא לביטול ואף לא לקיצור תקופת הפסילה המנהלית שכן בנסיבות העניין שבפני הפסילה המנהלית למלוא התקופה הינה מידתית ומאוזנת.

8.העולה מכל האמור לעיל שהחלטתי לדחות את הבקשה.

9.מודעת זכות ערעור חוק.