בפ"מ 4914-01-17 אבראהים נ' מדינת ישראל

הבקשה וטענות הצדדים

1. לפני בקשה לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מלנהוג למשך 60 ימים לאחר שהיה מעורב בתאריך 31.12.16 בתאונת דרכים.

    

   לטענת המבקש נסע במהירות המותרת והרכב שלפניו בלם באופן פתאומי והמבקש לא הצליח לעצור בזמן ופגע בו בחלקו האחורי. לטענתו מדובר בתאונה בלתי נמנעת וספק באם ניתן לייחס לו אחריות לגרימת התאונה. הוסיף וטען, כי השימוע במסגרתו נפסל רישיונו בוצע לאחר שהמבקש פנה מיוזמתו למשטרה על מנת לדווח על התאונה מבלי שזומן וספק אם המשטרה היתה יוזמת את השימוע , שאז כלל לא היה נפסל. הפנה לעברו התעברותי המקל והעובדה שמדובר בתאונה ראשונה מאז קבלת הרישיון בשנת 1966. פירט נסיבותיו האישיות והדגיש כי הינו זקוק לרישיונו לצורך בדיקות רפואיות מפאת מצבו הרפואי. לנוכח האמור לעיל עתר לביטול הפסילה ולחילופין לקצרה באופן משמעותי.

    

2. המשיבה התנגדה לבקשה, טענה לקיומן של ראיות לכאורה והפנתה לחומר החקירה. טענה כי חרף העובדה שמדובר בתאונה מסוג "אי שמירת רווח" נפגעו כ- 10 אנשים שנזקקו לטיפול רפואי. הפנתה לעברו התעבורתי וטענה כי בנסיבות אלו לא נפל כל פגם בהחלטת הקצין הפוסל.

    

   דיון והכרעה

    

   ראיות לכאורה

    

3. לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי את טענות הצדדים, אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש בגרימת התאונה ותוצאותיה.

    

   מהודעות הנהגים לרבות והודעת המבקש עולה כי הפגיעה ברכב שלפניו היתה כאשר האחרון היה בעצירה מלאה ונדחף לרכב שלפניו שאף הוא היה בעצירה מלאה. לא מצאתי כל נסיבה שיש בה כדי להוות טענת הגנה למבקש אשר היה מחויב לנהוג במהירות התואמת את תנאי הדרך (כביש רטוב וגשום) ומצב התנועה.