בפ"מ 484-12-14 אבו עאיש נ' מדינת ישראל

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שהיה מעורב כנהג בתאונה שתוצאתה קטלנית, בה קיפחה את חייה אישתו של המבקש.

בהתאם לראיות שבתיק החקירה, נהג המבקש ברכב ביום 06/10/2014, כאשר הוא נע (בהתאם לעדותו של המבקש עצמו) בנתיב השמאלי של כביש 6, במהירות של כ-100 קמ"ש, עת מסיבה שטרם הובררה סופית, סטה הרכב לצד שמאל של הדרך והתנגש במעקב בטיחות, המצוי בצד שמאל של הדרך.

כתוצאה מאותה התנגשות, נזרקה מתוך הרכב אשת המבקש, אשר לפי עדותו ישבה בחלקו האחורי של הרכב כאשר היא לא חגורה, וכתוצאה מהיזרקותה זו מהרכב, מצאה את מותה במקום.

המבקש עצמו טען בעדותו במשטרת ישראל ביום 07/10/2014, כי רכבו פגע בגדר הבטיחות שמשמאל הדרך כתוצאה מפגיעה של רכב אחר בחלקו האחורי של הג'יפ בו נהג, וכתוצאה מאותה הפגיעה, שלא היתה לו כל שליטה לגביה, הועף רכבו לצידו השמאלי של הכביש, וכך התרחשה הפגיעה הקטלנית בגדר הבטיחות.

המבקש עצמו טען בחקירתו, כי נהג בנתיב השמאלי של הכביש מבלי שחצה נתיבים, לא ראה את הרכב הפוגע טרם הפגיעה עצמה ולא ביצע כל פעולת נהיגה, אשר אמורה היתה ליצור את התרחיש התאונתי המתואר לעיל.

מעדותו של הנהג המעורב עולה כי הנהג המבקש סטה בפתאומיות מנתיב הנסיעה הימני לנתיב השמאלי, חסם את נתיב נסיעת רכב היונדאי הפרטי וכתוצאה מחסימת נתיב היונדאי, התרחשה הפגיעה אשר גרמה לתרחיש התאונתי.

בוחן התנועה אשר חקר את האירוע ביצע התאמת נזקים בין הרכבים המעורבים והגיע למסקנה לפיה התרחשה התאונה אגב סטיה של הגיפ לכיוון נתיב היונדאי כאשר נהג רכב היונדאי המעורב לא יכול היה למנוע את התאונה בזמן שעמד לרשותו. (ראה סעיף 6 – מסקנות בסיכום תיק החקירה).

נוכח עדות הנהג המעורב ומסקנות הבוחן הנשענות על בחינת הרכבים המעורבים באירוע התאונתי, ולאור הודאת המבקש כי אשתו המנוחה ישבה ברכב בלתי חגורה, אני קובע כי בשלב זה יש ראיות לכאורה טובות כנגד המבקש לפיהן נהיגתו היא שגרמה לתאונה הקטלנית בפרשה זו.

ביחס לשאלת המסוכנות, הרי שלמבקש 89 הרשעות קודמות ובכלל זה עבירות של סטיה מנתיב נסיעה, מהירות, נהיגה ללא חגורה, נהיגה בכיוון הפוך בכביש חד סטרי, שימוש בטלפון אגב נהיגה, אי שמירת רווח, אי ציות לרמזור אדום, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, עקיפה כאשר הדרך לא פנויה ועבירות תעבורה נוספות רבות ומגוונות לאורך שנות נהיגתו משנת 1981.