בפ"מ 4633-02-17 חמוד נ' מדינת ישראל

בפני בקשה להורות על ביטול פסילה מנהלית.

רישיונו של המבקש נפסל לתקופה של 60 ביום 08.02.17, בגין תאונה מיום 02.02.17 בסמוך לשעה 11:50.

בהתאם לחומר החקירה ביום 02.02.17 בסמוך לשעה 11:50 נהג המבקש באוטובוס ציבורי מ"ר 9370753. בהגיעו לתחנת האוטובוס בסמוך לקיריון, הוריד נוסעת, הלה ניגשה לקחת את מטלטליה מתא המטען הפתוח, בעוד תא המטען פתוח המבקש החל בנסיעה, וזאת מבלי לבדוק אם הנוסעת התרחקה ואם לאו, וכתוצאה מכך נפגעה הנוסעת מתא המטען שהיה פתוח, ונפגעה ברגלה, ופונתה על ידי מד"א לקבלת טיפול רפואי בבית חולים רמב"ם.

המבקש בבקשתו ציין כי נהיגה מקור פרנסתו, ושלילת רישיונו פוגעת קשות בפרנסתו ובפרנסת בני ביתו מאחר שהוא המפרנס היחיד במשפחה.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וציין כי מדובר בתיק חמור.

כידוע, על פי ההלכה הקבועה בדין בבקשות מסוג זה על בית המשפט לבדוק שני דברים: ראשית, האם קיים חומר ראיות המבסס את אשמת המבקש, בעבירה המיוחסות לו.

שנית, האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום סכנה לציבור, כשהמסוכנת נבדקת על רקע עברו התעבורתי ונסיבות האירוע הספציפי שבגינו הוגשה הבקשה.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה, נראה כי בשלב זה אכן קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש. התאונה אירעה כולה עקב מחדלו של המבקש עת החל בנסיעה מבלי לבדוק כי אין בקרבת האוטובוס איש ואין בנסיעות לסכן הולכי רגל. למעשה גם המבקש בהודעתו במשטרה מיום 05.02.17 מאשר כי התאונה נגרמה עקב מחדלו, וכך עולה גם ממצאי דו"חות המשטרה והחומרים בתיק.

באשר לשאלת המסוכנות, המבקש נוהג משנת 1997 ולחובתו 21 הרשעות קודמות. בעברו של המבקש עבירות מהותיות מהירות, שימוש בטלפון, חגורה ועוד.