קאפח נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 30.7.18 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לדו"ח הזמנה לדין מספר 10251169917 שעניינו עקיפת רכב כשהדרך לא פנויה.

ע"פ הדו"ח נהג המשיב ועקף רכב אחר כשהדרך לא הייתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע העקיפה בבטחה ובכך גרם לסיכון נסיעתו של רכב אחר.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש- תושב הישוב שערי התקווה ורישיון הנהיגה מהווה האמצעי היחיד בכדיי לנוע כדי לצאת ולחזור מן הישוב ואילו.

כמו כן, מסביר כי מדובר בכביש הגישה לישוב בו נעשות עבודות ונתיב אחד מנוטרל כך שהנסיעה איטית. בנסיבות אלו, כלי הרכב ורישיון הנהיגה הינן האמצעי שלו לצאת אל העולם החיצון לקנות או לקבל טיפולים רפואיים . לפיכך מבקש להסתפק בתקופה שריצה.

ב"כ המשיבה מפנה לתגובת המבקש בשימוע כשאומר שביצע עקיפה בקו מקווקו כאשר באו מולו רכבים , למעשה גם המבקש מבין שהוא עקף וכן גרם לסיכון אלא טוען שלא הייתה לו ברירה לבצע את זה.

המבקש נוהג משנת 79 לחובתו 22 הרשעות קודמות, אחרונה מ2017.

בנסיבות העניין, מדובר במקרה שיכול היה להסתיים בתאונה חזיתית אלמלא נהג הניידת היה פועל כפי שפעל וכפי שמתואר בדוח.

ראיות לכאורה:

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות מצאתי כי די בראיות הקיימות לשלב זה של הדיון.

בטופס ההזמנה לדין ציין השוטר יצחק עוזרי כי הבחין ברכבו של המבקש מגיע בנתיב מולו תוך כדי עקיפה בדרך של פנויה של שיירת רכבים, והרכב שלפניו וכן השוטר נאלצו לבלום בחוזקה ולברוח ימינה, תוך כדי שמירת קשר עין עצר את המבקש.