בפ"מ 4296-05-16 אברהמי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שלכאורה נהג במהירות של 135 קמ"ש מקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.

ב"כ המבקש טען כנגד איכות הראיות שבידי המדינה וכן הפנה לעברו התעבורתי של המבקש האוחז ברישיון נהיגה משנת 2011 ולחובתו 3 הרשעות (האחרונה לפני כ-3 שנים).

ב"כ המדינה טען כי בידי המדינה לפחות ראיות גולמיות לכאורה (כאשר לפי הלכת שגיב די למדינה בכאלה) וביחס לעבר הרי שחריגת המהירות מצדיקה את המשך ההליך המנהלי הגם שהעבר התעבורתי אינו מכביד.

דיון והכרעה – 

עיון בחומר הראיות שהציגה המדינה מראה כי אכן יש בו ליקויים שאינם פשוטים.

מעבר להתייחסות הדוח למכשיר מסוג ממל"ז שעה שהמדידה בפועל בוצעה עם מכשיר מסוג דבורה, הרי שתיאור מהלך האכיפה על ידי השוטר אכן יוצר קושי של זמנים כפי שתיאר זאת ב"כ המבקש בטיעוניו.

יתכן בהחלט כי המדובר בסמנטיקה שלה ייתן השוטר הסבר עת יעיד בבית המשפט, אך בשלב משפטי זה יש בראיות הגולמיות שהוצגו כירסום שאינו זניח.

מעבר למתואר לעיל, אין למבקש עבר תעבורתי מכביד ובסופו של יום מיוחסת לו חריגה של חמישה קמ"ש מעבר למצב של עבירת קנס.

אין חולק כי ההליך המנהלי אינו מהווה "מקדמה" על חשבון ענישה עתידית ולכן הערכת המסוכנות הנוכחית צריכה להיבחן לאור איכות הראיות (נסיבות המקרה הנתון) ועברו של המבקש על רקע ותקו.

בהערכת המסוכנות הספציפית נחה דעתי כי די בתקופת פסילה מנהלית בת 15 יום לצורך איונה.

אני סבור כי שילוב איכות הראיות (רף הכרסום שחל באיכותן) אל מול העדר עבר מכביד וחריגה קלה מרף מהירות של ברירת משפט מצדיק הליך מנהלי לתקופה שלא תעלה על 15 יום.

אני קובע כי בתום 15 יום מיום שנפסל המבקש והפקיד רשיונו תשיב משטרת ישראל למבקש את רישיון נהיגתו כנגד הצגת החלטה זו.