דהן נ' מדינת ישראל

מונחת בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקש ע"י קצין משטרה למשך 30 ימים.

מבוא

1. ביום 13.07.18 שעה 00:20 לערך, נהג המבקש בכביש מס' 1 למזרח, בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי בה מותרת מהירות מירבית של 90 קמ"ש במהירות של 142 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

2. ביום 13.07.18, לאחר שימוע שנערך למבקש הוחלט על ידי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום. בנימוק שמדובר בעבירה חמורה שסיכנה את המבקש ואת משתמשי הדרך השוטר ציין כי עבירת מהירות אחרונה מיום 18.05.18.

3. עתה, עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה המנהלית שכן לטענתו לא קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת לו. לטענת ב"כ המבקש, השוטר לא ציין מרחק נכון עם רכב המטרה, לא שמר על קשר עין, לא מציין מה מצב התנועה בכביש, היכן עצר את הרכב, לא נעשה שימוש באתת בהפעלת לילה וכי קיימים קשיים ראייתיים חמורים. לעניין המסוכנות, טוען ב"כ המבקש כי הקצין שערך את השימוע טעה בעת שייחס למבקש עבירת מהירות משנת 2018 כאשר העבירה האחרונה היה משנת 2015 כאשר היא הוציא רישיון נהיגה משנת 1997 וצבר לחובתו 4 הרשעות קודמות בלבד.

4. ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. לטענתו, קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למבקש. לטענתו, הדוח מפורט היטב וכי לא נפל פגם בהחלטת הקצין.

   דיון והכרעה

5. הלכה ידועה בהקשר לבקשה לביטול פסילה מנהלית קובעת כדלקמן:

   "כידוע, השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?..." (בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל, (פורסם בנבו, 27.11.02)

6. בענייננו שתי שאלות משנה צריכות הכרעה: האחת, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו. השנייה, האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש סכנה לביטחון הציבור.

   ראיות לכאורה 

7. לאחר שעניינתי בחומר הראיות שהוצג לפניי הגעתי למסקנה כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למבקש. הטענות אותן מעלה ב"כ המבקש דינן להתברר בתיק העיקרי ולא במסגרת הבקשה דנן.