אבדאח נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

ביום 17.7.18, בעקבות שימוע בדבר פסילה מנהלית מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, החליט קצין המשטרה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש למשך 30 יום.

ההחלטה ניתנה בקשר לדוח מספר 11250206403, ממנו עולה כי ביום 16.7.18, בשעה 16:45, נהג המבקש, בצומת ראשי בטמרה, ממזרח לכיוון כביש 70, ולא ציית לתמרור 301 המוצב בדרך לפניו, בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת או להתמזגות כבישים מכביש אחר.

התייצבו לדיון לפני באי כוח הצדדים.

לשיטת ב"כ המבקש, העבירה לכאורה בוצעה ביום 16.7.18 בשעה 16:45, והמבקש קיבל מהשוטר רישיון זמני עד יום 17.7.18 בשעה 10:00, הדבר מעיד על העדר מסוכנות. בנוסף, לגישתו, עברו התעבורתי של המבקש, שצבר לחובתו 5 הרשעות קודמות בלבד, מעיד גם הוא כי לא נשקפת מנהיגתו מסוכנות.

עוד הוטעם כי השוטר ציין בדוח כי נסע אחרי המבקש, בצמוד אליו. אם כך, נטען, השוטר הוא שגרם לרכבים האחרים להאט. בנוסף, לטענת המבקש הוא קיבל אישור לפנות ימינה בנתיב מנהג אחר ולפיכך, אין מדובר באי ציות לתמרור.

כן צוין כי המבקש אח מוסמך, הזקוק לרישיונו לעבודתו.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. צוין כי המבקש נכנס לצומת וגרם לרכבים אחרים לסטות מנתיבם ולהאט את מהירות נסיעתם, על מנת למנוע התנגשות עמו. בנוסף הפנתה המאשימה לעברו התעבורתי, הכולל 2 הרשעות מהזמן האחרון.

בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל, (10.10.02) קבעה כב' השופטת א' פרוקצ'יה כי שיקול הדעת הנתון לקצין המשטרה בעניין פסילה מנהלית בנוי משני רבדים:

האחד – עניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו.

השני – עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו.

כן נקבע כי הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מיידית לציבור מנהיגתו.

הוראת סעיף 48 לפקודה קובעת כי בית המשפט רשאי לבטל פסילה מנהלית בתנאים או בלא תנאי אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור.

באשר לראיות לכאורה:

תיק המשטרה הוגש לעיוני. עיינתי בחומר החקירה ומצאתי די ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג ברכב כאמור באירוע זה, ללא שציית לכאורה לתמרור 301, כמפורט בדוח.