בפ"מ 3865-02-17 בן לולו נ' מדינת ישראל

בפני בקשה להורות על ביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961.

רישיונו של המבקש נפסל לתקופה של 30 יום ביום 06.02.17 בגין עבירה של עקיפה כשהדרך לא פנויה.

המבקש באמצעות ב"כ כופר בביצוע העבירה הנטענת. ב"כ המבקש הצביע בין היתר על ליקויים שנפלו לכאורה בחומר הראיות. כמו כן ציין כי המבקש לא ביצע עקיפה מסוכנת ולא גרם לשום סיכון או הפרעה לרכבים אחרים. עוד ציין כי נהג הרכב הנעקף היה רכב של לימוד נהיגה שנהג באיטיות וזה מה שאפשר לנהג לעקוף בבטחה ללא כל סיכון.

מנגד, ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה, וטען לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה על ידי המבקש. ב"כ המשיבה ציין כי מדובר בעבירה עקיפה מסוכנת על פי סעיף 47(ד) שבצד עבירה זו עונש מינימום של שלושה חודשים.

כידוע, על פי ההלכה הקבועה בדין בבקשות מסוג זה על בית המשפט לבדוק שני דברים: ראשית, האם קיים חומר ראיות המבסס את אשמת המבקש, בעבירה המיוחסות לו.

שנית, האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום סכנה לציבור, כשהמסוכנת נבדקת על רקע עברו התעבורתי ונסיבות האירוע הספציפי שבגינו הוגשה הבקשה.

באשר לקיומן של הראיות לכאורה, לאחר שעיינתי בנסיבות המקרה נראה כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת כנגד המבקש. לעניין זה ניתן לראות הן בסקיצה והן בדו"ח הפעולה של השוטר סעב אשר מתאר בפירוט את נסיבות ביצוע העבירה הנטענת כנגד המבקש. וכך כותב השוטר סעב "בהתקרבנו לאולמי פרדייס תחנת דלק בהמשך מצד ימין לפתע נהג משאית זה אשר זוהה לאחר מכן לבדו במשאית בשם נדב בן לולו...לפתע יצא לעקיפת נהג הלימוד נהיגה תוך כדי שהוא מסכן בצורה חמורה את המכוניות משמאלו וגורם לשלושתם לבלום ולנסות לברוח שמאלה..".

בשאר לשאלת המסוכנות, המבקש נוהג משנת 97 צבר לחובתו 15 הרשעות קודמות. מעיון בגיליון הרשעותיו של המבקש עולה כי אין לו עבר תעבורתי מכביד במיוחד.

בסופו של דבר, לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי את טיעוניהם ובחנתי את חומר ראיות התביעה, ואת עברו הלא מכביד של המבקש, הגעתי למסקנה כי ניתן במקרה זה להסתפק בתקופת צינון של 15 יום.