בפ"מ 3407-07-15 טוילי נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961.

2. רישיון נהיגתו של המבקש נפסל למשך 30 ימים, על ידי קצין משטרה, בעקבות הליך שימוע בגין עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר.

3. על פי כתב האישום, ביום 28.6.15 שעה 03:25 עת נהג המבקש בכביש 20 לכיוון דרום, בק"מ ה-21, סמוך למחלף קק"ל, ברכב מסוג רנו מספר רשום 3201054 (להלן – "הרכב"), נמדד הרכב באמצעות מכשיר ממל"ז, ונמצא כי מהירותו הייתה 161 קמ"ש, זאת לאחר הפחתת 5 קמ"ש לפי הדין, מקום בו מהירות הנסיעה המרבית המותרת היא 90 קמ"ש.

4. על פי נסיבות המקרה המפורטות בכתב האישום, השוטר מפעיל הממל"ז (להלן – "השוטר"), ישב בניידת משטרה בכיסא הנהג כשפניו מופנות לכיוון צפון. משהבחין ברכב המבקש הנוסע בנתיב הרביעי משמאל (מתוך ארבע נתיבים), כיוון את מכשיר הממל"ז אל בין פנסי החזית של הרכב, ומדד את מהירותו. השוטר ציין כי מיד יצא לנסיעה לאחר הרכב, תוך שמירה על קשר עין רצוף, כשהוא מבחין כי פנסי הבלימה ברכב נדלקו ונכבו מספר פעמים. כשהגיע במקביל לרכב מצדו הימני, כרז לנהג לעצור בשול הימני. נתוני המדידה הוצגו בפני המבקש.

השוטר ציין כי הראות הייתה טובה ,כי ברכב המבקש נסעו שלושה נוסעים.

תגובתו של המבקש בעת שיוחסה לו העבירה הייתה "אתה צודק, לא שמתי לב למהירות".

5. בשימוע שנערך ביום 29.6.15 בפני פקד נמרוד גרין (להלן – "קצין המשטרה"), טען המבקש "אין לי סיבה עשיתי את הטעות שלי."

6. במסגרת הדיון שנערך בפניי, טען בא כוח המבקש כי בכתב האישום קיימים כשלים, כדלקמן:

א. השוטר לא רשם בדו"ח עצמו את טווח המדידה, אלא הסתפק ברישומו בנספח א' לדו"ח (להלן-"הנספח").

ב. השוטר לא מילא בנספח את סעיף 4 בו יש לפרט אם קטע האכיפה היה מואר בתאורת רחוב לפחות 300 מטר.

ג. לא צוינו פרטי שוטר נוסף שנכח באירוע.