בפ"מ 3205-07-15 אלדדא נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שהיה מעורב כנהג באירוע תאונתי.

ב"כ המבקש טען כי אף שיש ראיות לכאורה כנגד המבקש, הרי שרשלנותם תורמת הלכאורית של המעורבים מכהה מאד את שאלת האחריות עד כדי חוסר וודאות כי יוגש כנגד המבקש כתב אישום.

עוד טענה ההגנה כי המדובר באירוע תאונתי בלתי נמנע מצד המבקש, שכן הולכת רגל חצתה הכביש שלפניו בפתאומיות מה שלא הותיר בידיו ברירה אלא לבלום הרכב בעודו מנסה לבצע פנייה.

אין חולק כי בכיוון נסיעת המבקש היה מוצב תמרור המחייב אותו לתת זכות קדימה בדרך החוצה, ולשיטת המבקש זכות הקדימה אשר ניתנה הופרעה לאחר הכניסה לצומת בחצייה הפתאומית של הולכת הרגל.

ב"כ המדינה סברה כי די בראיות שבתיק החקירה כדי לבסס הנחה כי כתב אישום יוגש כנגד המבקש.

המדינה סבורה כי מעבר לקיומן של ראיות לכאורה נגד המבקש, בידי המדינה ראיות למסוכנותו הנובעת מעברו התעבורתי שם מיוחסת למבקש גרימת תאונה אחרת לפני כ-3 שנים.

דיון והכרעה –

חומר החקירה הוגש לעיוני וקראתי את כל תיק החקירה.

מנתוני התיק עולה כי החובה לתת זכות קדימה מצויה לפתחו של המבקש ועל פניו זכות זו של הנהג המעורב קופחה על ידי המבקש.

מעדות הנהג המעורב עולה התפרצות לכאורה של המבקש לנתיב נסיעתו שעה שזכות הקדימה הייתה נתונה לנהג המעורב.

יחד עם זאת, עולה כי הנהג המעורב לא יכול היה להעריך את מרחקו מהצומת עת הבחין לראשונה במבקש, ומתברר גם כי לאירוע כניסת הולכת הרגל לזירת התאונה יש אחיזה בראיות – נתון אשר עלול להפוך את שאלת האחריות או שאלת היכולת למנוע התאונה , לשאלה שפתרונה בחוות דעת בוחן מקצועי.

אני מסכים כי בידי המדינה בשלב זה ראיות סבירות לכאורה, אך איכות הראיות ללא חוות דעת בוחן היא כזו המצדיקה את קיצור הפסילה המנהלית.

אדגיש כי המבקש נהג מקצועי, אב ל- 11 ילדים (שאחד מהם נכה) ומפרנס יחיד.

למבקש רישיון משנת 1994 ולמעט אירוע תאונתי קל (לפני כ-3 שנים) כל יתר הרשעותיו הן עבירות קנס.

אין המדובר בנהג מסוכן בדרך כלל, ולא שוכנעתי מנתוני התיק כי התנהגותו הלכאורית בפרשה זו הייתה עם רף רשלנות חריג.