בפ"מ 2603-01-17 אפומדו נ' מדינת ישראל

ביום 9.1.17 נערך למבקש שימוע, טרם החלטה על פסילה מינהלית של רשיון הנהיגה שלו. על פי המתואר בדו"ח השימוע, מיוחסות למבקש שורה של עבירות, לרבות סטיה מנתיב הנסיעה שגרמה לתאונה (בה נגרם נזק), נהיגה במהירות לא סבירה יחסית לתנאי הדרך, ואי מסירת פרטים לאחר התאונה.

החשדות המיוחסים לו הוצגו למבקש, אשר ציין כי אינו מעוניין לומר דבר. רפ"ק שוקייר, אשר ערכה את השימוע, הגיעה לכלל מסקנה כי קיים יסוד סביר להניח כי יוגש כנגד המבקש כתב אישום, כשהיא מייחסת חשיבות לכך שהמבקש עזב את מקום אירוע התאונה לאחר שזו התרחשה, תוך שהוא עוזב את הרכב במקום אירוע התאונה מבלי שהוא מותיר אחריו פרטים.

רפ"ק שוקייר ייחסה משקל לכך שהמבקש הגיע לחקירה רק ביום עריכת השימוע, כשבועיים לאחר התרחשותה של התאונה (מיום 25.12.16), וכי לחובתו של המבקש 38 עבירות תעבורה קודמות (כאשר למבקש רשיון נהיגה משנת 1994).

לאור אלה, החליטה רפ"ק שוקייר לפסול את רשיון הנהיגה של המבקש, פסילה מינהלית, לתקופה בת 60 ימים.

מכאן, הבקשה שבפני, לביטול החלטה זו של פסילה.

לא יכולה להיות מחלוקת כי אכן קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש – עדותו של הנהג ברכב שנפגע ברורה. הוא מתאר נהיגה פרועה מצידו של המבקש טרם אירוע התאונה, ודי בדברים אלה שלו כדי לבסס את היסוד הסביר להניח כי יוגש כנגד המבקש כתב אישום.