בפ"מ 2514-09-16 אברג'ל נ' מדינת ישראל

בפני שתי בקשות – האחת, לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961 והשניה - בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה, שעניינה, ביטול איסור השימוש ברכב, שניתן על רכבו של המבקש. אציין, כי נראה כי שגגה יצאה תחת ידי הסנגור והבקשה השניה לא הוגשה כלל, אך נוכח טיעוניו, אדון גם בה.

ביום 5.9.16, ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה וכן, הוצאה כנגד רכבו של המבקש, הודעת איסור שימוש ברכב, ל-30 יום, לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה.

הצוים ניתנו בהקשר לתיק משטרה פ.ל. מספר 384634/2016, שעניינו, חשד לעבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שהמבקש, שנחשד בנהיגה בשכרות- סמים, נדרש למסור דגימת שתן וסירב לעשות כן.

הצדדים טענו לבקשה, כמפורט בפרוטוקול.

דיון והכרעה

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 3.9.16, בשעה 01:50, בבני ברק, בדרך אם המושבות, נהג המבקש באופנוע ונעצר לבדיקה שגרתית.

במהלך בדיקת פרטי המבקש במסוף המשטרתי, התרשם השוטר בועז מזרחי, כי המבקש מפגין סימני לחץ ובשיחה עמו, השיב המבקש כי יש לו "קצת ירוק" בתיק.

בחיפוש שנערך בתיקו של המבקש, נמצא חומר החשוד כסם מסוג מריחואנה והמבקש אמר לשוטר כי בכסא האופנוע, יש חומר נוסף, אותו מצא השוטר, לאחר שהרים את הכסא האמור.