בפ"מ 2485-02-17 קוניקוב נ' מדינת ישראל

1.זו היא החלטה בבקשתו של המבקש לביטולה של פסילה מנהלית אשר הוטלה עליו ביום 4.2.17 בגין חשד לנהיגה בשכרות.

עפ"י הנטען, נהג המבקש כשהוא שיכור, לאחר שבבדיקת נשיפה נמצאו אצלו 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף.

2.המבקש טוען, באמצעות בא כוחו, כי מדובר בכמות אלכוהול גבולית וכי המבקש צלח את כל בדיקות המאפיינים. אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה אך מבקש להתחשב בנסיבותיו האישיות רפואיות וכן במחלתה הקשה של אימו שעה שמבקש הוא זה אשר מטפל בה. ציין כי כאשר הקצין עיין בהרשעותיו היו בפניו גם רישומים של הרשעות שבוטלו ולפיכך מדובר במי שלא צבר לחובתו עבר מכביד ובשיקול דעת שגוי של הקצין. טען כי לא נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו של המבקש.

3.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וציינה כי מדובר בעבירה חמורה וכי המבקש הודה כי נהג לאחר ששתה וכי המבקש צבר לחובתו 11 הרשעות קודמות.

4.לאחר שעיינתי בכל החומר שהונח בפני ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולמכלול הנסיבות, החלטתי לקבל חלקית את הבקשה ולקצר את תקופת הפסילה המנהלית, על מנת שזו תהיה מידתית ומאוזנת בנסיבות העניין.

יצויין מייד שאמנם מדובר בעבירה חמורה אולם הפסילה המנהלית אינה מהווה "מקדמה" על חשבון העונש.

5.אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה ומתוך עיון בראיות המשיבה, אני סבורה כי קיימות בשלב זה ראיות לכאורה לכך כי בדיקת הנשיפה בוצעה כדין וכי השוטרים הקפידו על קיום הנהלים.

6.בשלב זה של הדיון, די בקיומן של ראיות לכאורה לחובת המבקש להבדיל מראיות להוכחת האשמה מעל לכל ספק סביר. בענייננו, קיימות ראיות כאלה לחובתו של המבקש שיש בהן כדי להצדיק את הפעלת סמכותו המנהלית של הקצין שלא מצאתי כי נפל בה דופי; הפעלת הסמכות, להבדיל מהתקופה הראויה בנסיבות העניין.

7.בשים לב לאמור ולאחר שעיינתי בעברו התעבורתי של המבקש, שנוהג משנת 2004 וצבר לחובתו 11 הרשעות קודמות, ומכאן שלא מדובר בהכרח בנהג זהיר יתר על המידה, נראה לי כי יש מקום לאזן בין חומרת העבירה, בשים לב לכמות האלכוהול הגבולית, לבין העבר התעבורתי והנסיבות האישיות ע"י קיצור תקופת הפסילה המנהלית והעמדתה על 22 ימים.

8.העולה מכל הנ"ל, כי החלטתי לקבל חלקית את הבקשה ולהעמיד את הפסילה המנהלית על 22 ימים כך שרישיון הנהיגה יוחזר למבקש ביום 26.2.17 בשעה 08:30.