אסדי נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

2.ביום 10.9.18, בעקבות שימוע בדבר פסילה מנהלית מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, החליט קצין המשטרה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש למשך 30 יום.

3.ההחלטה ניתנה בקשר לדוח מספר 10251205638 ממנו עולה כי ביום 10.9.18, בשעה 8:05, בכביש 85, ק"מ 10, נהג, לכאורה, המבקש בפרטית, מסוג "קיה", מ.ר. XXXX, במהירות של 144 קמ"ש, במקום בו המהירות המרבית המותרת היא 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54א' לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

4.לשיטת ב"כ המבקש, המבקש לא נהג במהירות המיוחסת לו, וטען זאת בהזדמנות הראשונה, בדוח ובשימוע. זאת ועוד, המהירות בה נתפס, לכאורה, היא 3 קמ"ש מעל המהירות בגינה ניתן דוח ברירת קנס. בנוסף, בעת שצולם, רכבו לא היה בודד בכביש. כן צוין כי מהמשך נהיגתו של המבקש, הנוהג משנת 2005,לא נשקפת מסוכנות, עברו התעבורתי כולל 2 הרשעות קודמות בלבד, אשר העבירות בהן צולמו במצלמות א-3. צוין כי אביו של המבקש נוהג ברכב והרכב רשום על שם המבקש. בנוסף, הוטעם כי המבקש, רופא בבית חולים רמב"ם, במחלקה לרפואה דחופה, היה בדרכו לעבודה, ורישיונו חיוני לו לפרנסתו.

נוכח האמור סבור ב"כ המבקש כי יש להשיב למבקש את רישיונו לאלתר.

5.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה, ומפנה לדוח, לנספחיו ולנסיבותיו. צוין כי עברו התעבורתי של המבקש כולל 2 הרשעות בגין עבירה דומה.

6.בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל, (10.10.02) קבעה כב' השופטת א' פרוקצ'יה כי שיקול הדעת הנתון לקצין המשטרה בעניין פסילה מנהלית בנוי משני רבדים:

האחד – עניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו.

השני – עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו.

כן נקבע כי הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מידית לציבור מנהיגתו.

הוראת סעיף 48 לפקודה קובעת כי בית המשפט רשאי לבטל פסילה מנהלית בתנאים או בלא תנאי אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור.

באשר לראיות לכאורה:

7.תיק המשטרה הוגש לעיוני.