מוברשם נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

ביום 9.7.18, בעקבות שימוע בדבר פסילה מנהלית מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, החליט קצין המשטרה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש למשך 30 יום.

ההחלטה ניתנה בקשר לדוח מספר 10251151337, ממנו עולה כי ביום 8.7.18, בשעה 19:49, נהג המבקש, בכביש 70, ק"מ 52, מכיוון צומת אבליים לכיוון צומת זבולון, במהירות של 142 קמ"ש, במקום בו המהירות המרבית המותרת היא 90 קמ"ש.

התייצבו לדיון לפני באי כוח הצדדים.

בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל, (10.10.02) קבעה כב' השופטת א' פרוקצ'יה כי שיקול הדעת הנתון לקצין המשטרה בעניין פסילה מנהלית בנוי משני רבדים:

האחד – עניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו.

השני – עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו.

כן נקבע כי הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מיידית לציבור מנהיגתו.

הוראת סעיף 48 לפקודה קובעת כי בית המשפט רשאי לבטל פסילה מנהלית בתנאים או בלא תנאי אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור.

באשר לראיות לכאורה:

תיק המשטרה הוגש לעיוני. עיינתי בחומר החקירה ומצאתי די ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג ברכב כאמור באירוע זה, במהירות המיוחסת לו לכאורה בכתב האישום.

מהדוח עולה כי השוטר הבחין ברכב המבקש בודד, נוסע בנתיב השמאלי, מכשיר הדבורה ננעל במהירות של 147 קמ"ש. במהלך המדידה נשמע צליל דפולר בודד ורצוף. הרכב נעצר לאחר שהשוטר שמר עמו קשר עין והראה למבקש את מדידת המהירות.

תגובת המבקש בדוח: "אני נסעתי על קונטרול. תבדוק את העבר שלי ואם יש לי דוח אחד על כל עבירה".

מזכרון דברים להפעלת מכשיר הדבורה, עולה כי השוטר ביצע בדיקות תקינות בתחילת המשמרת ובסיומה. בנוסף, בהתאם לטופס זכרון הדברים, מילא אחר על הנהלים בהפעלת המכשיר.

מדוח פעולה של השוטר שמואל מירון, שישב לצד השוטר, אשר מדד את המהירות, עלו דברים דומים.