בפ"מ 2221-02-15 לוי נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית.

1.נגד המבקש נרשמה הזמנה לדין שעניינה אי ציות לתמרור 302 כך שהמבקש לא עצר לפני קו העצירה ולא נתן זכות קדימה לכלי הרכב הנכנסים לצומת. למבקש נערך שימוע בפני קצין משטרה. בתום השימוע החליט הקצין לפסול את רישיונו של המבקש למשך 30 יום. המבקש מלין במסגרת בקשה זו על כך שטענותיו לא נשמעו לפני הקצין עובר למתן החלטת הפסילה. לטענת המבקש, האישום המיוחס לו מבוסס על כך שראה את השוטר שעצר אותו מכה אדם אחר וניסה לצלם את השוטר. השוטר, כנקמה, רשם לו הזמנה לדין.

2.לאחר שנתתי דעתי לטענות הגעתי לכלל מסקנה כי החלטת הקצין הפוסל בדין יסודה.

3.גם אם נניח לצורך הדיון כי המבקש לא נשמע בפני הקצין הפוסל, אין חולק כי כל טענותיו נשמעו עובר למתן החלטה זו. על מנת להכריע בשאלה אם בדין פסל הקצין את המבקש יש לבחון אם ניכרת מסוכנות מאופן נהיגת המבקש. לדעתי התשובה לשאלה זו חיובית. מסוכנות זו נבחנת בשני מישורים. מישור אחד עניינו נסיבות האירוע בגינו נרשמה ההזמנה לדין והמישור השני עניינו עברו התעבורתי של המבקש.

(א)מתיאור הנסיבות בהזמנה לדין עולה לכאורה כי בעקבות כך שהמבקש לא ציית לכאורה לתמרור 302, נאלץ אופנוע לסטות מנתיב נסיעתו ולצפור וכל זאת כשהמרחק בין האופנוע לבין רכב הנאשם הוא כחצי מטר לערך. אין צורך בדמיון עשיר על מנת לתאר תרחיש אחר, קשה יותר, בעקבות אירוע מעין זה. דברי הנהג שנרשמו בהזמנה לדין היו כדלהלן : "1. משעמם לך בחיים; 2. תעשה לי טובה תוותר לי הרישיון זה העבודה שלי (המבקש טען בשימוע כי הוא עובד כמחלק סחורה-.ד.ס.) ; 3 אם תיתן לי דוח ייקחו לי את הרישיון".

(ב)המבקש נוהג משנת 2004. לחובתו 12 הרשעות קודמות. בעברו 2 הרשעות בעבירות דומות בנסיבות פחות חמורות ( אי ציות לתמרור 302 מסוג ברירת משפט) בשנים 2010 ו-2005. גם אם לא נעניק משקל רב להרשעה משנת 2005 בשל חלוף כעשר שנים, עדיין ניתן לראות בעברו של המבקש עבירות בטיחות רבות ובהן עבירות מהירות, נהיגה ללא חגורת בטיחות, נהיגה ברכב לא תקין ועוד. עבר זה מצביע לטעמי על יחס בעייתי לחוקי התנועה.

4.אדגיש, כי אינני מקל ראש בטענותיו של המבקש בדבר הקנוניה שנרקחה נגדו על מנת לרשום לו דוח, לכאורה על לא עוול בכפו. ברם בשלב זה התשתית הראייתית עליה מבוססת החלטה זו היא ברמה של "ראיות לכאורה", היינו ראיות שמשקלן טרם נקבע הואיל וטרם עברו את מבחן החקירה הנגדית. אין בהחלטה זו כדי למנוע מן המבקש לנסות לערער, אם רצונו בכך, את התשתית לרישום ההזמנה לדין, ברם אין זה השלב לבחון את משקל ראיות המשיבה ועניין זה יתברר בהמשך.

6.לאור כל האמור ובהתבסס על התשתית שפורטה לעיל הגעתי למסקנה כי החלטת הקצין הפוסל בדין יסודה ואני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ה, 15 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.