בפ"מ 2096-10-16 ויטל נ' מדינת ישראל

מונחת בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקש ע"י קצין משטרה למשך 30 ימים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק החקירה מטעם המשיבה החלטתי לדחות את הבקשה.

מבוא

1. ביום 24.09.16 בשעה 17:20 לערך, נהג המבקש בכביש 443, בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי בה מותרת מהירות מירבית 90 קמ"ש במהירות של 154 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

2. ביום 25.09.16, לאחר שימוע שנערך למבקש הוחלט על ידי קצין המשטרה לפסול אותו מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום מהנימוק: "לנ"ל רישיון נהיגה משנת 2005 ...הרשעות קודמות שהן מהירות, מהירות נוכחית גבוהה מאוד"

3. עתה, עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה המנהלית שכן לטענתו המהירות שהופיעה על הצג הייתה 148 ולא כפי שנרשם בדו"ח. יתרה מזאת, לטענת המבקש הוא ביצע עקיפה טרם הורה לו השוטר לעצור ולפיכך ספק אם רכבו הוא הרכב שנמדד על ידי השוטר. המבקש טוען כי יש להורות על קיצור תקופת הפסילה נוכח נסיבותיו האישיות הקשות שכן הוא מסייע לאביו הסובל מנכות בשיעור של 100% והוא מסיע אותו לקבלת טיפולי דיאליזה ואף מסייע לאימו החולה במחלת הפוליו. המבקש טוען כי הוא זקוק לרישיון הנהיגה גם לצורך לימודיו שכן הוא מתגורר בתל אביב ונוסע למקום לימודיו בהרצליה 3 פעמים בשבוע. לטענתו, אין לראות בעבורו התעבורתי של המבקש כעבר מכביד שכן הוא מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2005.

4. ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למבקש. מדובר לטענתה במהירות גבוהה מאוד של 64 קמ"ש מעל המותר שנמדדה באמצעות מכשיר הדבורה. עוד טוענת ב"כ המשיבה כי עברו התעבורתי של המבקש מכביד שכן הוא מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2005 ולחובתו 2 הרשעות קודמות בגין עבירת מהירות אשר בגין כל אחת מהן הוא נפסל לתקופה משמעותית. בנסיבות אלה, לטענת ב"כ המשיבה אין מקום להתערב בשיקול דעת הקצין.

   דיון והכרעה

5. הלכה ידועה בהקשר לבקשה לביטול פסילה מנהלית קובעת כדלקמן:

   "כידוע, השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?..." (בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל, (פורסם בנבו, 27.11.02)

6. בענייננו שתי שאלות משנה צריכות הכרעה: האחת, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו. השנייה, האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש סכנה לביטחון הציבור.