בפ"מ 1885-07-14 סקר נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 57 ב' לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מינהלי ברכב מספר 6848015 משאית (להלן: "הרכב") מיום 02.07.2014 שבבעלותו של המבקש שהיה נהוג על ידו כשהוא נוהג בזמן פסילה על פי הנטען.

2.המבקש טוען כי הגיע לבצע תיקון במשאית וכי "עלה על ההגה" כדי להרחיק את המשאית מהמקום בו עמדה כדי לא להפריע לתנועה.

3.המבקש טוען כי המשאית מהווה מקור פרנסה למבקש ולמשפחת בנו של המבקש ומשמעות השארת הודעת איסור השימוש על כנה משמעה פגיעה בהכנסות המבקש ומשפחתו וכן הוצאות בגין דמי אחסנה למשך תקופת איסור השימוש.

4.המבקש אף טוען כי במהלך השימוע העלה טענת הפגיעה בפרנסה בפני הקצין הפוסל ואולם לדידו טיעון זה לא קיבל כל התייחסות בהחלטת הקצין.

5.ב"כ המבקש טוען כי על אף עברו התעבורתי העשיר של המבקש מדובר בעבירה נטענת של נהיגה בפסילה עבירה ראשונה מסוג זה.

6.ב"כ המשיבה התנגד לבקשה לקיצור או ביטול איסור השימוש המנהלי ברכב. לדבריו החלטת הקצין צודקת ומאוזנת. מדובר בעבירה נטענת של נהיגה בזמן פסילה כאשר למבקש עבר תעבורתי מכביד, 234 הרשעות קודמות וכן עבר פלילי.

7.אין מחלוקת בדבר ראיות לכאורה. המבקש נתפס כאשר הוא נוהג על הרכב נשוא הבקשה כעולה מדוחות הפעולה בתיק. עיון בתיק החקירה מעלה גם כי המבקש הודה בחקירתו כי הוא יודע שהוא פסול לנהיגה ואף הפקיד את רישיון הנהיגה שלו במשרד הרישוי.

8.מעבר לקיומן של ראיות לכאורה בית המשפט אמור לתת את דעתו למסוכנותו של המבקש כפי שהיא משתקפת הן מהעבירה שלפניו והן מעברו התעבורתי שנזקף לחובתו ובהתייחס לוותק הנהיגה שלו.

9.במקרה דנן המבקש נוהג משנת 1970 וצבר לחובתו 234 הרשעות קודמות, האחרונה מתאריך 19.03.2014. לכל הדעות מדובר בעבר תעבורתי מכביד ועל אף שלטעת ב"כ המבקש אין בעברו הרשעה של נהיגה בפסילה הרי שלא ניתן להתעלם ממכלול ההרשעות הרבות והמגוונות שהמבקש צבר לחובתו. מעבר למסוכנות שקלתי האם תקיימים טעמים מיוחדים שיש בהם כדי להצדיק את קבלת הבקשה או קיצור התקופה אך לא שוכנעתי כי הונחו בפני טעמים כאלה.