בפ"מ 1861-12-15 תורדזמן נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ביום 06.12.15 לאחר שנמסר לו זימון למשפט וכתב אישום המייחס לו עבירת מהירות של 145 קמ"ש במקום 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 ( להלן: "התקנות").

ב"כ המבקש, טען לכרסום מהותי בראיות, עד כדי היעדרות ראיות לכאורה ואפילו היעדרות ראיות גולמיות. לשיטת ב"כ המבקש, בסעיף הנסיבות בדו"ח, אין כל אינדיקציה כיצד בוצעה מדידת רכבו של המבקש, השוטר לא מציין לאן כיון את הממל"ז ומה עשה, השוטר ציין כי רכבו של המבקש היה בודד בנתיב נסיעתו כאשר מנגד טוען המבקש כי נסע אחריו רכב והיה רכב נוסף שעבר את הניידת.

עוד נטען כי המזכר של המתנדבת, לא מעלה ולא מוריד היות שאינה יכולה להעיד לעניין הפעלת הממל"ז.

לטענת הסנגור, מדובר בדו"ח , שמופק במערכת משטרתית "הדס", השוטר חייב למלא בשטח את כל הפעולות המתוארות בסעיפים 2-5 של נספח א' - מה שלא נעשה בפועל והפלט יצא ריק מתוכן (מגיש נוהל הפעלת מערכת "הדס").

בהתייחס לעבר התעבורתי, טען הסנגור כי אומנם יש למבקש 106 הרשעות קודמות אבל הוא נוהג מעל 40 שנה ולגבי הרשעות 1 ו-2 יש לו חשד כי אחר התחזה לו.

באשר לנסיבותיו האישיות של המבקש – המבקש מנהל בחברה עם עובדים. הוא ממש עובד עם הרכב והפסילה פוגעת בו ובעובדיו.

במצב דברים זה, מבקש ב"כ המבקש להסתפק בפסילה שהנאשם ריצה מיום 06.12.15 ועד היום.

גם המבקש, אמר דבריו לבית המשפט. לדבריו, החזיק בעסק שמונה 1000 עובדים והלה התמוטט. כיום הוא מועסק בחברה ומחזיק את כל נושא העבודה, דבר שדורש ממנו לנסוע כל יום למרכז כך שיוצא שהוא נוהג כ-100,000 בשנה.