בפ"מ 1726-12-14 מעוז-בן נון נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול צו איסור שימוש מנהלי שניתן ביום 6.12.14 על ידי קצין משטרה מתוקף סמכותו על פי תקנה 57א לפקודת התעבורה.

המבקשת היא בעלת הרכב.

נטען כי ביום 6.12.14 נהג דוד גל נהג ברכב המבקשת (להלן: "הנהג"), כאשר הוא נהג חדש ולא נהג עם מלווה על פי החוק.

לטענת המבקשת, באותו היום התירה לבנה לנהוג ברכבה. הבן, לאחר ששתה אלכוהול ולא היה כשיר לנהיגה, התיר לנהג לנהוג. המבקשת ממשיכה וטוענת כי בטרם התיר הבן לנהג לנהוג שאל אותו מספר פעמים באם הוא נהג חדש והנהג השיב בשלילה.

בנוסף טוענת המבקשת, כי בנה אף שאל את חברו מספר פעמים אם הוא עדין מחויב לנהוג עם מלווה ולטענתה, חברו ענה לו בשלילה.

ממשיכה המבקשת וטוענת כי האשמה לביצוע העבירה אינה מונחת על כתפיה, וכי היא לא היתה יכולה לצפות את ביצועה של העבירה.

המבקשת מסכימה בעניין הראיות כי הנהג היה זקוק למלווה בעת הנהיגה וכזה לא היה. המבקשת ציינה כי נכחה בעת השימוע. 

סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה קובע:

" יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה :

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו

2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).."

על פי סעיף 57 ב(ג)