בפ"מ 1613-04-15 אזברגה נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש בתאריך 6.4.15 למשך 30 יום בגין עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות של 122 קמ"ש במקום במהירות המותרת של 60 קמ"ש בדרך עירונית ועבירה של אי ציות לאות שנתן שוטר.

לטענת ב"כ המבקש לא קיימות ראיות לכאורה שכן ברכב נהגה אשת המבקש אשר נסעה בעקבות אמבולנס שהסיע את בנם הקטין לבית חולים מאיר בכפר סבא והיא נסעה ברכב בעקבות האמבולנס והחנתה אותו בחניון. לתמיכה בטיעוניו הציג ב"כ המבקש אישור רפואי לפיו אכן אושפז בנו של המבקש במועד רישום הדו"ח בבית חולים מאיר בכפר סבא.

ב"כ המשיבה הגיש את תיק החקירה לעיוני.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שוכנעתי בקיומה של תשתית ראיות לכאורה אשר יש בה כדי להוכיח כי המבקש נהג ברכב.

בבש"פ 6595/08 מיכאל יעקובסון נ' מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד השופט י' דנציגר לעניין ראיות לכאורה הנבחנות בשלב הדיון בבקשה :

" ... בשלב זה של הדיון אינני נדרש למידת מהימנותן של הראיות לכאורה הקיימות כנגד העורר, אלא רק לאמת כי הן קיימות וכי במידה ותתבררנה כנכונות, יש בכוחן לבסס את אשמתו של העורר " .

מתיק החקירה עולה כדלקמן :

השוטר ישי בן עוזרי מדד את מהירות נסיעה הרכב באמצעות מכשיר הממל"ז. השוטר מפעיל מוסמך וביצע למכשיר בדיקות תקינות בתחילת ובסיום המשמרת. לאחר מדידת מהירות נסיעת הרכב סימן השוטר לרכב לעצור, " הרכב האט לידי בנתיבו, הנהג שהסתכל עלי חייך אלי וסימן לי עם ידו הימנית מעלה מטה " לאות שב שב ", והחל ממשיך בנסיעה....". השוטר עלה מיד על אופנוע שהיה מונע ונסע אחרי הרכב. הרכב פנה ימינה והשוטר איבד עמו קשר עין. בקרבת מקום, הבחין השוטר ברכב , חונה ברחוב שבזי, ללא הנהג. השוטר זיהה את הרכב גם על פי פריטים שהיו על השמשה הקדמית וכן, הרכב היה חם. מדובר ברכב סקודה בצבע כסוף. השוטר בדק את פרטי בעל הרכב במסוף וזיהה את תמונת בעל הרכב כמי שנהג ברכב. השוטר יצר קשר טלפוני עם בעל הרכב שאמר כי אשתו נהגה ברכב.