בפ"מ 1604-04-15 חתן נ' מדינת ישראל

1.זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסילתו המנהלית כפי שהוחלט עליה ביום 2.4.15.

2.המבקש נתפס כאשר הוא נוהג במהירות של 138 קמ"ש במקום 80 קמ"ש.

לטענת ב"כ המבקש בהתאם לאמור בזכרון הדברים שערך השוטר שאכף את ביצוע העבירה בעת נעילת מכשיר המדידה, נהג השוטר במהירות של 154 קמ"ש, בעוד שהמבקש נהג לכאורה במהירות של 143 קמ"ש, וזאת לפני הפחתה.

בנסיבות אלה טוען ב"כ המבקש כי מדובר במהירות חריגה ביותר בה נהג השוטר ובהעדר כל ראיה אחרת לנסיבות יוצאות דופן אשר אילצו את השוטר לנהוג במהירות האמורה, הרי שמדובר בהתנהגות עבריינית, כך כלשון ב"כ המבקש, של השוטר.

עוד ציין ב"כ המבקש כי למבקש רישיון משנת 2000 ולחובתו 13 הרשעות קודמות, כולן מסוג ברירת משפט ועבירת המהירות האחרונה נעברה בשנת 2003.

3.ב"כ המשיבה הפנתה למהירות בה נהג המבקש ולמסוכנות הנובעת מהמשך נהיגתו וביקשה לדחות את הבקשה וכן הפנתה לדברי הנהג בעת שניתן לו הדו"ח.

4.עיון בחומר הראיות שהוגש על ידי ב"כ המשיבה מעלה כי אכן בזכרון הדברים להפעלת מכשיר המדידה, מציין השוטר כי מהירות הרכב המשטרתי לאחר נעילת מהירות רכב המטרה עמדה על 154 קמ"ש בעוד שמהירות נהיגתו של המבקש עמדה על 143 קמ"ש (לפני הפחתה).

בפרק "נסיבות המקרה" השוטר אכן איננו מציין נסיבות מיוחדות אשר הצדיקו את נהיגתו במהירות הגבוהה כשלעצמה, ואף גבוהה ב-11 קמ"ש מהמהירות בה נתפס המבקש נוהג לכאורה.

מדובר כפי שציין ב"כ המבקש במהירות גבוהה באופן חריג בה נהג השוטר שאכף את ביצוע העבירה, כאשר לא ניתן הסבר בחומר הראיות להצדקה שבנהיגה במהירות זו.

5.המבקש בדבריו בעת שניתן לו הדו"ח אכן ציין כי לא שם לב למהירות נהיגתו שכן מדובר ברכב חדש, התנצל אך לא אישר את המהירות בה לכאורה נתפס או לחילופין כל מהירות אחרת בה נהג.