בפ"מ 1482-06-15 הושיאר נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה ל- 30 יום שהוטלה על ידי המבקש על ידי קצין משטרה ביום 1.6.15.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום על פיו ביום 31.5.15 בסמוך לשעה 14:15 בהיותו נהג חדש שטרם מלאו לו 21 הסיע ברכב מ.ר. 9745550 4 נוסעים, ובמושב שלצידו לא ישב מלווה, בניגוד לסעיף 12א2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה").

נימוקי קצין המשטרה לפסילה הם חומרת העבירה וסיכון משתמשי הדרך.

מהחומר שבפני עולה כי בגין אותה עבירה ביצע קצין המשטרה למבקש שימוע לגבי החלטה בדבר איסור שימוש מנהלי ברכב ולאחר ששמע את טענותיו החליט לא לאסור את השימוש ברכב ולהתחשב בנסיבותיו האישיות ובעובדה כי מדובר ברכב המשמש את המשפחה.

ב"כ המבקש טענה כי כלל לא נעברה עבירה. לטענתה המבקש נתפס כשהוא יושב ברכב והרכב עמד כשהמנוע שלו כבוי. אימו של המבקש ששמשה כמלווה ירדה מהרכב למספר דקות ונכנסה לחנות סמוכה.

ב"כ המבקש טענה כי השימוע נערך שלא כדין כיון שהשוטר לא אפשר לה להיות נוכחת בשימוע וכי למבקש לא נתנה הזדמנות ראויה לטען טענותיו ולמעשה השוטר קיבל החלטתו עוד בטרם נשמעו טענותיו של המבקש.

ב"כ המבקש טענה כי רישיון הנהיגה של המבקש חשוב למשפחה כיון שהמבקש מסייע לאביו הסובל מנכות .

לטענת המשיבה, יש בחומר החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירה.

לדבריו טענת המבקשת לפיה המבקש נתפס כשהרכב עמד ומנועו דומם, נטענה לראשונה בבית המשפט ולא בתגובתו הראשונית של הנהג או בשימוע. לטענתו מטופס השימוע עולה כי השימוע נערך כדין וניתנה למבקש ההזדמנות לטעון טענותיו . לדבריו מסוכנות המבקש עולה מהעבירה המסוכנת בה הוא מואשם ומהיות המבקש נהג חדש.