בפ"מ 1308-09-14 עמאש נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה לפי סעיף 57 ב' לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מינהלי ברכב מיום 01.09.2014 שהוטלה על רכב מספר 8195664 (להלן: "הרכב") שבבעלותה של המבקשת ושהיה נהוג בידי ארוסה מר מוחמד תורקמאן (להלן: "הנהג") שהוא שיכור ואינו מורשה לנהיגה.

2.יצוין כי כמות האלכוהול אשר נמצאה בגופו של הנהג כפי שעולה מחומר הראיות הינה 670 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

3.המבקשת טוענת כי לא ידעה כי הנהג אינו מורשה לנהיגה. כן טענה כי בטרם הנהג נעצר, בילו עם כל המשפחה בים וכי היא לא שמה לב אם הוא שתה אלכוהול.

4.לטענתה אביה חולה ומצבו מחייב נסיעה למיון מדי פעם ואף בשעות הלילה. ולכן, מאחר והרכב הוא הרכב היחיד במשפחה היא מבקשת לבטל את הודעת איסור השימוש ברכב.

5.ב"כ המשיבה התנגדה לביטול או קיצור תקופת איסור השימוש המנהלי ברכב. לדבריה מדובר בחומרה יתרה כאשר הנהג אינו מורשה לנהיגה כלל ואף נהג בשכרות בכמות גבוהה של 670 מיקרוגרם. לדבריה המבקשת לא נקטה באמצעים הדרושים למניעת ביצוע העבירה ואף הייתה עם הנהג במועד ביצועה של העבירה ברכב.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות הנוגע לעבירות שביצע הנהג החלטתי לדחות את הבקשה וזאת בשים לב לחומרת העבירות והסיכון הטמון בהן ומאחר ולא שוכנעתי כי המבקשת עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביצוע העבירות או כי מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות את ביטול האיסור השימוש המינהלי ברכב וזאת מבלי שנסתרה מעיני טענתה של המבקשת בדבר מחלת אביה.

7.לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהונח בפני שוכנעתי שיש מספיק ראיות לכאורה לחובת הנהג וכי הוא נהג כאשר הוא אינו מורשה לנהיגה וכשהוא שיכור. הכוונה בין היתר לתוצאות בדיקת הנשיפה ודו"ח פעולה בדבר אכיפת איסור נהיגה בשכרות.

8.הנהג הינו כאמור ארוסה של המבקשת ואין כל טענה כי נטל את הרכב שלא בידיעת המבקשת או שלא בהסכמתה. להיפך, המבקשת מודה כי אפשרה לנהג לנהוג ברכב כברת דרך קצרה מאחר ופחדה לנהוג בחושך אך לא ידעה כי הנהג שיכור ואינו מורשה לנהיגה. טענותיה אלה של המבקשת אין בהם כדי לסייע לה בכל הנוגע לבקשה שבפני.