בפ"מ 1180-01-15 אבו סירייה נ' מדינת ישראל

מונחת בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה שהושתה על המבקש ביום 04.01.15 על ידי קצין משטרה למשך 60 ימים.

מבוא

מחומר הראיות עולה כי ביום 22.12.14 בשעה 19:30 לערך, נהג המבקש ברכב ברחוב יגאל ידין בירושלים והיה מעורב בתאונת דרכים.

מעיון בתיק החקירה עולה כי המבקש חשוד בנהיגה בחוסר זהירות, אי שמירת מרחק וגרימת תאונת דרכים בכך שהתנגש עם חזית רכבו בחלקו האחורי של רכב פורד פוקוס שעצר לפניו. כתוצאה מהתאונה, נפגע באורח קל נהג הרכב המעורב וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

ביום 04.01.15 נחקר המבקש במשטרה ולאחר שנערך לו שימוע על ידי קצין משטרה הוחלט לפסול אותו מהחזיק ברישיון נהיגה למשך תקופה של 60 ימים מהנימוק כי "מדובר בנהג חדש, פגע ברכב מאחור וגרם לתאונה יוגש כ"א".

עתה, עותר המבקש כי בית המשפט יורה על ביטול הפסילה המנהלית, שכן לטענתו התאונה ארעה שלא באשמתו, אלא באשמת נהג הרכב המעורב אשר נהג בקלות ראש ועצר את רכבו מספר פעמים ללא כל סיבה מוצדקת. עוד ובנוסף, לטענת המבקש, כתוצאה מהתאונה נגרם לרכבו של המעורב נזק קל בלבד שהסתכם בסך של 200 ₪. יתרה מזאת, מעיון בתעודות הרפואיות עולה כי לא נגרמה לנהג המעורב חבלה של ממש והוא פנה לקבלת טיפול רפואי רק לשם תביעת הפיצויים מחברת הביטוח.

מנגד, המשיבה טוענת כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את אשמת המבקש בתאונה. בנוסף, לטענת המשיבה, מדובר בנהג חדש ומאחר והחקירה עדיין לא הסתיימה יש מקום להורות על תקופת צינון.

דיון

הלכה ידועה בהקשר לבקשה לביטול פסילה מנהלית קובעת, כדלקמן:

"כידוע, השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?..." (בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל, (פורסם בנבו, 27.11.02).

סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") קובע, כי באם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

משכך, יש לבחון האם היה לקצין המשטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום כנגד המבקש.

קיומן של ראיות לכאורה

אציין, כי הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה, שיש בהן, כדי להביא להגשת כתב אישום כנגד המבקש, וזאת מבלי לקבוע עתה מסמרות בעניין שכן החקירה טרם הסתיימה. ואפרט:

מעיון בתיק החקירה, ניתן ללמוד כי מדובר בתאונה שארעה לפני מעבר חצייה. המבקש בחקירתו במשטרה מסר כי רכב המעורב נסע ועצר מספר פעמים לאחר שהאור ברמזור התחלף לירוק "...אני עצרתי מאחורי הרכב בו פגעתי ברמזור אדום, כשהרמזור התחלף הרכב שהיה לפני פנה ימינה ואז הוא עצר ואני עצרתי מאחוריו ולאחר מכן הוא שוב נסע ואני נסעתי ואז הוא שוב עצר ואז התנגשתי בו עם חזית של רכבי בחלק האחורי שלו...". (חקירת המבקש במשטרה מיום 04.01.15 ש' 11-09).

אמנם, מדובר בתאונת חזית אחור שמדיניות המאשימה בד"כ בתאונות מסוג זה היא שלא להגיש כתבי אישום אלא במקרים חריגים. ככל הנראה החלטת הקצין כי קיים יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נובעת מהעובדה שמדובר בנהג חדש.

האם נסיבות התאונה מעידות על כך שאופן נהיגתו של המבקש מסוכן

סעיף 48 לפקודת התעבורה קובע, כי: