ארונוב נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 21/5/17, ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לדו"ח הזמנה לדין מספר 22200777526, שעניינו אי ציות לאור אדום ברמזור בנסיבות מחמירות.

הצדדים טענו לבקשה בפרוטוקול הדיון מיום 1/6/17.

דיון והכרעה

ראשית אתייחס לטענת ב"כ המבקש לכך שנימוק הקצין הפוסל אינו מן העניין, היות ונימק החלטתו בכך שהנהג לא הפנים את העבירה.

בכדי להתייחס לטענה זו אפנה לטופס השימוע שנערך למבקש ונחתם על ידו:

תגובת המבקש: "אני לא חושב שעברתי באדום. נכנסתי לצומת שהיה ירוק וכשסיימתי את הפניה התחלף לאדום, היו לי שתי ברירות או לעמוד באמצע הצומת או לפנות את הצומת..".

נימוק הקצין להחלטת הפסילה: "אי הפנמת העבירה: נהג ציבורי חצייה באור אדום תוך סיכון".

ניתן לראות כי נימוקי הקצין, התייחסו בנוסף להיעדר הפנמה גם לעובדת היות הנהג נהג ציבורי וגם לחומרת העבירה. נימוקיו אלו באו כהמשך ישיר לתגובת המבקש, אשר טען לכאורה כי לא חושב שעבר באור אדום.

לאור האמור, יש לבחון האם התייחסות הקצין הפוסל לאי הפנמת העבירה על ידי המבקש היא פגם היורד לשורשו של עניין והאם יש בפגם זה כדי לשנות ההחלטה המנהלית גופה.

אני סבורה כי נימוקי הקצין הפוסל רלוונטים לתיאור המסוכנות ואין בתיאור הפנמת המבקש פגם שיש ביכולתו לשנות ההחלטה המנהלית לגופה.

התייחסות לבקשה לביטול הפסילה המנהלית