מוטל נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שלכאורה גרם לתאונה עקב סטייה מנתיב נסיעה זאת בהיותו שיכור כהגדרתו בחוק.

ב"כ המבקש טען כי אין בידי המדינה ראיות הקושרות את המבקש למצב של שכרות עת נהג ברכב וביחס לעצם גרימת התאונה, הרי שזו התרחשה בשל פיצוץ צמיג ברכבו של המבקש.

ב"כ המדינה סבר כי די בראיות שבתיק החקירה כדי לבסס מצב עובדתי לכאורי הקושר את המבקש לחשד לפיו גרם לתאונה ולסטיה מנתיבו בשל שכרותו.

חומר הראיות ועברו של המבקש הוגש לעיוני, ולאחר קריאת תיק החקירה להלן החלטתי:

מחומר החקירה שבפני עולה כי המדובר בתאונה עצמית אשר התרחשה עת נהג המבקש רכב, סטה מנתיב נסיעתו לכיוון מדרכה, עלה עם רכבו מעבר למדרכה, פגע בעץ והתהפך עם רכבו.

ככל שפיצוץ בצמיג גרם לסטייה, יותר מסביר היה למצוא באספלט סימני חריצה של האופן ממקום הפיצוץ על הנתיב וזאת עד לפגיעה בדופן המדרכה.

בפרשה זו לא נמצאה כל אינדיקציה לפיצוץ הצמיג טרם הפגיעה בשפת המדרכה ("באבן" כפי שהגדיר זאת הבוחן) ולכן אין כל ראייה התומכת בטענה לפיה פיצוץ בצמיג הוא שגרם לסטייה.

מעבר לכך, בוחן המשטרה בחן ובדק את כל מערכות הרכב (בלימה, הגה וגלגלים) ומצא את כולם תקינות לחלוטין.

בעדותו הראשונית לשוטר, לא מסר המבקש דבר על שתיית אלכוהול מאוחרת לתאונה, ורק בחקירתו המאוחרת הופיעה לראשונה גרסה זו לפיה שתיית האלכוהול מצדו הייתה לאחר התאונה.

אין אני קובע מסמרות ביחס למועד שתיית האלכוהול על ידי המבקש עובר לתאונה, אך עובדתית בידי המדינה בשלב זה ראיות טובות הקושרות את המבקש לגרימת תאונה מסוג סטייה מנתיב אשר גררה התהפכות רכב עצמית.

המדובר באירוע חמור אשר יצר סכנה רבה, קל וחומר אם אירוע זה היה תחת השפעת אלכוהול.

למבקש עצמו עבר תעבורתי עשיר הכולל 37 הרשעות תעבורה מסוגים שונים ובכלל זה עבירה ישנה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (למען ההגינות זו משנת 1981).