בעראר נ' פרקליטות מחוז צפון- פלילי

פסק דין

המערער הורשע בבית המשפט לתעבורה בצפת על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שנהג ברכב ובבדיקה של אוויר נשוף שבוצעה לו נמצא ריכוז אלכוהול של 800 מיקרו גרם לליטר.

על המערער נגזרו קנס בסך 1,200 ₪, פסילה על תנאי של 6 חודשים, 24 חודשי פסילה בפועל והתחייבות בסך 10,000 ₪.

קודם לגזירת הדין, הונח בפני בית המשפט קמא תסקיר אודות נסיבותיו האישיות הקשות של המערער, אשר לא בא בהמלצה טיפולית, בשל כך שהמערער לא הביע נזקקות טיפולית, אולם המליץ על ענישה מותנית והטלת קנס כספי בלבד.

על חומרת העונשים הוגש הערעור שבפניי.

בפתח הדיון בערעור ביקש המערער לאפשר לו להתייצב בפני שרות המבחן פעם נוספת, כשהפעם לטענתו, הפנים את הצורך בקבלת הטיפול. ב"כ המשיבה לא התנגד לבקשה, אם כי הבהיר, כי איננו מחויב להמלצה שתינתן על ידי שרות המבחן.

המשך הדיון התקיים שלא בנוכחות נציג המשיבה עקב שביתת הפרקליטים.

לאחר ששמעתי את הטיעונים ועיינתי בתסקיר שרות המבחן המעודכן, שוכנעתי, כי יש להיעתר לערעור על ידי הקלה מסוימת בתקופת הפסילה בפועל, וזאת מן הטעמים המיוחדים המתקיימים במקרה זה, והנעוצים בנסיבות האישיות המיוחדות של המערער.

המערער נכה בשיעור 100%, לאחר שנפגע עוד בילדותו מהתפוצצות מוקש, איבד את רגלו, ידו ועינו, מאז מתמודד המערער עם קשיים פיזיים ונפשיים לא מבוטלים. למרות האמור, השלים המערער את לימודיו ורכש מקצוע.

לקראת התסקיר הראשון, הופנה המערער לעמותת אפש"ר ובבדיקה שנערכה לו נמצא שימוש לרעה באלכוהול ונקבע כי הוא נוהג לשתות כמפלט מהכאב והעצב הנפשי. למרות האמור, סירב המערער, ליטול חלק בהליך טיפולי ומסיבה זו לא הומלץ על אפיק כזה.

בתסקיר המעודכן שהוגש במהלך הערעור התייחס שרות המבחן לקשיים והמצוקה אליה נקלע המערער בעקבות גזר הדין, בפרט קשיי הניידות שלו, שגררו אחריהם מצוקה נפשית וקשיי פרנסה. עוד צוין כי ממקום מגוריו של המערער במג'דל שמס לא ניתן להגיע בתחבורה ציבורית למקום עבודתו בקרית שמונה.

המערער שב וטען כי איננו זקוק לטיפול, וכי איננו נוהג לשתות, בפרט לאחר ההליך המשפטי, לפיכך, הסתפק שרות המבחן בהמלצה להפחית את תקופת הפסילה.

יוצא, כי למרות שלמערער ניתנה הזדמנות נוספת לשתף פעולה עם שרות המבחן ולהפחית את הסכנה הנשקפת מנהיגתו לביטחון הציבור, דבק המערער בגישתו ולא הביע נזקקות טיפולית.

לחובת המערער 34 עבירות קודמות, העבירה בגינה הורשע כאן הינה עבירה חמורה ביותר, אשר על אף הנסיבות האישיות הקשות, לא ניתן להתעלם מן הסכנה שהיא יוצרת לשלומם של אחרים, בפרט שמדובר בריכוז גבוה מאוד של אלכוהול.

תסקיר שרות המבחן ואבחון עמותת אפש"ר, בצירוף העובדה שהמערער נתפס נוהג בשיכרות, מבססים את ההנחה כי המערער, בניגוד לטענתו, עושה שימוש לרעה באלכוהול, וללא טיפול הולם קיים חשש להישנות העבירה.

חרף התנהלות המערער, שוכנעתי כי בגזר הדין לא ניתן משקל מספק למגבלותיו של המערער ולהשלכה הקשה של פסילת הרישיון על תפקודו. לאור האמור, ומתוך תקווה כי אכן הפיק את הלקח מן ההליך המשפטי ומן העונשים שהוטלו עליו, אני מורה על קיצור תקופת הפסילה בפועל ל- 14 חודשים, במקום התקופה שנקבעה בגזר הדין.

מותר גזר הדין יעמוד על כנו.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין למשיבה.

ניתן והודע היום ו' טבת תשע"א, 13/12/2010 במעמד עו"ד מלצר בלבד.

אסתר הלמן, שופטת