בעל שלא זן ולא פרנס – חיוב גט ועילה לחלוקה לא שוויונית של הרכוש

בפנינו תביעת גירושין של האישה שכרכה בתביעתה תביעה לחלוקת רכוש ואף תבעה את כתובתה. מנגד הגיש הבעל תביעה לשלום בית. התקיימו דיונים, הצדדים הגישו סיכומיהם ובאה עת ההכרעה.

א. רקע

הצדדים נשואים כשלושים ושבע שנים ולהם שלושה ילדים בגירים.

שתי סוגיות עיקריות שנויות במחלוקת. האחת – סוגיית הגירושין, האישה תובעת את גירושיה, ואילו הבעל מבקש להותיר את הנישואין על כנם; השנייה סוגיית הרכוש – האישה טוענת שיש לחלוק את הרכוש בחלוקה שאינה שוויונית שבה תקבל היא את החלק הגדול יותר, ומנגד טוען הבעל שאם תתבצע חלוקת רכוש הרי שהוא שיזכה לחלק גדול יותר ברכוש מאשר האישה כמפורט להלן.

ב. תמצית טענות האיש בתביעת הגירושין

לטענת האיש הוא מעוניין בשלום בית.

לדבריו: אף אם הקשר אינו מטבי – אין הצדקה לגירושין ואין עילת גירושין; הטענות שהוא שותה ומשתמש בסמים אינן נכונות, הוא משתמש במדטון בלבד או בתרופות חזקות, אך אינו צורך סמים. הוא סובל כיום מבעיה נפשית.

לדבריו בסיכומים, זוהי הזוגיות שלהם אשר אף אם אינה מאוזנת – טוב לצדדים בה: "[...] כך מבקשת לחיות וכך בוחרת לחיות עמו אשתו, דומה – מתוך אהבה מלאה!!!" (סעיף 6 לסיכומים).

בסעיף 4 לסיכומי הנתבע הוא טוען כי האישה נתנה הסכמתה למצב שבו הבעל אינו מפרנס, שותה ומשתמש בסמים – אף לדבריה היא ידעה על אורחות חייו קודם הנישואין ועל דעת כן נישאו.

ג. תמצית טענות האישה בתביעת הגירושין

לטענת האישה, במהלך כל חיי הנישואין לא תפקד הבעל כנדרש וכמצופה מבעל. באופן קבוע לא פִרנס, שלח ידו בסמים ובאלכוהול. גם כיום האיש אינו מעוניין בשלום בית, אלא מעוניין להמשיך להיות נסמך על שולחנה של האישה. ביטוי לכך הוא שהוא כלל לא פעל לשלום בית ואף לטיפול הזוגי לא הגיע באופן רציף וכשהגיע לא היה נכון ליצור שינוי משמעותי בעצמו כדי להתאים עצמו לחיי הנישואין עם האישה.

בהיבט הכלכלי, לדבריה, התנהלותו של הבעל גרמה נזקים למשפחה כאשר השקיעו כספי דירה בבורסה, בהמלצת אחיו של הבעל, לפני שנים – השקעה שירדה לטמיון. כל השנים התמודדה עם גידול הילדים לבדה. הבעל היה עסוק בענייניו, הנאות, סמים, שתייה; חי בחוסר יציבות; הוא לא הצליח להתמיד בעבודה כלשהי למשך זמן; במהלך החיים המשותפים הוביל את המשפחה לחובות ולהפסדים כלכליים. היא שמרה על התא המשפחתי אך בשנים האחרונות, ובעיקר לאחר מחלתה והחלמתה, הגיעה למצב שאינה יכולה לסבול עוד את החיים לצד בעלה. לדבריה, שלב מרכזי במשבר היה כשאף במהלך מחלתה התעלם הבעל ממנה ולא עמד לצידה.

ד. דיון והכרעה בתביעת הגירושין

בית הדין סבור שיש להורות לצדדים להתגרש ללא כל עיכוב נוסף בשל כמה טעמים:

ראשית, האישה אינה מעוניינת כלל בבעלה ומאסה בו מאיסות ברורה. שאלת המאיסות אינה תלויה בשאלה האשמה כיום. אף לו היינו סוברים שכיום הבעל אינו אשם במצבו ושאין בכוחו לשנות אורחותיו בשל מצבו הנפשי, הרי שהאישה אינה יכולה כלל לחיות עימו.

העובדה כי הצליחה לחיות עימו במהלך שנים ארוכות, אינה סותרת את העובדה שבשלב מסוים בחייה מאסה האישה בבעלה אשר השתמש בסמים ובתרופות נרקוטיות, שתה לשוכרה וגרם לאיבוד רכוש הצדדים בהיקף של מאות אלפי שקלים ואשר נכנס לחובות במהלך החיים המשותפים – חובות שפורעת האישה מכספה.

האישה תיארה בבית הדין כי לאחר החלמתה ממחלתה הקשה הגיעה למצב שאינה יכולה עוד לסבול את החיים לצד בעלה. כפי הנראה העובדה שהבעל לא התגייס ולא עמד לצידה אף בעת שחרב חדה הייתה מונחת על צווארה, היה בה כדי ליצור שינוי בלתי־הפיך ברגשותיה של האישה כלפי בעלה. רחמי הרעיה על הבעל, אבי ילדיה, אשר סייעו כפי הנראה לתובעת במהלך השנים להכיל את המציאות הבלתי סבירה, לא עמדו עוד לצידה. בין הצדדים לא מתקיימים יחסי אישות כבר תקופה ארוכה, והדברים מוכיחים שלא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור.

בנוסף לטענה זו, יש מקום לדון לחייב את האיש בגירושין אף בשל היותו "מאבד הון" כמי שנזקק לסמים או תחליפיהם, ובאשר אין בכוחו לפרנס האישה כל עיקר.