בע"ק 31019-09-12 יהלומי קרן אור א.ש בע"מ נ' ליכטנשטיין ואח'

תקציר עובדתי

1.התובעת הגישה תביעה למוסד הבוררות של בורסת היהלומים הישראלית בע"מ נגד פרנסיס וייץ וחברה בשליטתו הרשומה בבלגיה, GMTR DIAMONDS T.V.A (להלן – פרנסיס, GMTR, וביחד – החייבים).

במקביל, הגישה התובעת ביום 28.6.12 לבית משפט זה בקשה להטלת עיקול על כספים וזכויות שיש לחייבים והמוחזקים בידי 27 מחזיקים שונים, ובאותו יום ניתן הצו המבוקש (הפ"ב 54751-06-11. הבקשה והצו צורפו כנספח 2 לתצהיר מנכ"ל התובעת, אבי שוורץ).

ביום 22.7.12 ניתן פסק בוררות (במעמד צד אחד), לפיו חויבו החייבים לשלם לתובעת סכום של 485,506 דולר (שווה ערך לכ-1,9 מיליון ₪ על פי השער היציג דאז). (פסק הבוררות צורף כנספח 1 לתצהיר שוורץ).

2.הנתבעת היא אשתו של פרנסיס.

לאחר הטלת צו העיקול כאמור, התברר לתובעת כי פרנסיס והנתבעת מכרו עוד ביום 8.6.12 את ביתם שברמת השרון בסכום של קרוב ל-9,5 מיליון ₪ (הסכם המכר צורף כנספח 5 לכתב ההגנה), וכי התשלום הראשון בסך של 2 מיליון ₪ בוצע באמצעות שיק בנקאי שהופקד בנאמנות בידיו של בנם של פרנסיס ושל הנתבעת, עו"ד גרגורי וייץ, עד לרישום הערת אזהרה לטובת הקונה.

בעקבות זאת הגישה התובעת בקשה נוספת למתן צו עיקול אצל המחזיק עו"ד וייץ במסגרת התיק האמור (הפ"ב 54751-06-12), ולאחר מתן הצו הגישה נגדו גם תביעה לאישור העיקול.

עו"ד וייץ השיב לאותה תביעה, שהסכום של 2 מיליון ₪ כבר הועבר להוריו.

על פי דבריו של שוורץ (סעיף 12), עו"ד וייץ אף סיפר לבאי כוחו, כי מאחר ואביו (פרנסיס) נמלט לחו"ל מפאת נושיו הרבים, השיק נמסר לאמו (התובעת).

3.בעקבות כך, הגישה התובעת ביום 6.8.12 בקשה נוספת במסגרת התיק האמור (הפ"ב 54751-06-12), להטלת עיקול על כספים של החייבים המוחזקים אצל התובעת, וביום 8.8.12 ניתן צו כמבוקש (הבקשה וההחלטה צורפו כנספחים 6 לתצהיר שוורץ).

4.קיימת מחלוקת בדבר מועד המצאת ההודעה על צו העיקול לנתבעת.

שליח מטעם התובעת ביצע הדבקה במענה הרשום של הנתבעת במשרד הפנים ביום 12.8.12, ולשיטתה זהו מועד המצאת הצו (סעיף 18 לתצהיר שוורץ).

הנתבעת טוענת כי מען זה הוא כתובת הבית שנמכר, כאשר התובעת ידעה על כך, וכי היא קיבלה את ההודעה בכתובתה הנכונה רק ביום 4.9.12 (סעיף 18 לתצהירה).

5.ביום 12.9.12 הגישה התובעת תביעה זו, לאישור העיקול בהתאם לתקנה 378 לתסד"א, לאחר שלטענתה הנתבעת לא הגיבה להודעה.

הנתבעת הגיש תגובה המתנגדת לבקשה, כשטענתה המרכזית, שתידון להלן היא, שבעת קבלת ההודעה, ואף בעת מתן צו העיקול, היא לא החזיקה בכספים השייכים לחייבים.