בע"ק 25698-01-16 טמיר עורכי דין נ' אחזקות התחנה בע"מ

בתיק זה הגישה התובעת תביעה שהינה בקשה לאישור עיקולים שהוטלו במסגרת ת"א 42207-10-13 על נכסים של הנתבע שם (להלן: "התיק העיקרי") אשר לטענת התובעת מוחזקים אצלה.

ביום 27.11.2016 הגישה התובעת הודעה לפיה לאחר בדיקה ושקילה של המלצות בית המשפט, כך בלשונה, היא מסכימה להגיע להסדר פשרה עם הנתבעת. בהמשך פירטה התובעת את תנאי ההסדר אשר כללו בעיקר הצהרות שונות של הנתבעת. בסיפא להודעה ביקשה התובעת כי בית המשפט יתן תוקף פסק דין להסדר הפשרה.

בתגובתה הלינה הנתבעת על התנהלות התובעת, אשר עובר להודעתה לבית המשפט פנתה אליה בהצעת הפשרה. למרות שהצעה זו לא הייתה מקובלת עליה פנתה התובעת לבית המשפט ופרשה בפניו את הצעת הפשרה. זאת מבלי לידע אותו כי ההצעה נדחתה על ידי הנתבעת על הסף. בתגובתה הפנתה הנתבעת להחלטת כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס מיום 31.10.2016, אשר הורתה על ביטול כל העיקולים במסגרת התיק העיקרי בכפוף להפקדת פיקדון כספי בתיק בית המשפט, שהופקד. לטענתה, לאור ההחלטה וההפקדה מחובתה של התובעת היה לבקש להפסיק את ההליך בו נקטה נגד הנתבעת. לאור זאת ביקשה הנתבעת כי בית המשפט יורה על מחיקת התביעה וכן יחייב את התובעת בהוצאות משפט ובמיוחד בהוצאות בגין תגובתה של הנתבעת להודעה אשר הייתה מתייתרת אם התובעת הייתה נוהגת כדין ובתום לב.

בתשובתה הודיעה התובעת כי לפנים משורת הדין ולאור החלטת כב' הרשמת היא מסכימה למחיקת התביעה תוך שהותירה לשיקול דעת בית המשפט את שאלת חיוב הנתבעת בהוצאות ההליך המשפטי. בתשובתה פרטה התובעת את סיכויי ההצלחה של התביעה ואת חוסר תום לבה של הנתבעת אשר בגינם יש לחייבה בהוצאות. לטענתה החלטת כב' הרשמת אין בה לערער את בסיס התביעה ואת התנהלות הנתבעת אשר הביאה להגשתה של התביעה מלכתחילה.

מאחר שהבקשה למחיקת התביעה הועלתה על ידי הנתבעת לראשונה במסגרת התגובה להודעת התובעת הועברה בהחלטתי תשובתה של התובעת להתייחסות הנתבעת. זו האחרונה טענה כי הסכמתה של התובעת למחיקת התביעה באה מאוחר מדי לאחר שהנתבעת הוטרחה לשווא. לדבריה, טענת התובעת כי הסכמתה למחיקת התביעה נעשית לפנים משורת הדין חסרת בסיס והועלתה בחוסר תום לב על מנת להתחמק מחיוב בהוצאות. לטענתה, מלכתחילה לא היה מקום להגשת התביעה נגדה ולפיכך ביקשה כי בית המשפט יורה על חיובה של התובעת בהוצאות ההליך כולו לרבות הבקשה למחיקת התביעה.

דיון והכרעה