בע"מ 919-15 כעילה לבחינת פסקי דין חלוטים שניתנו לפניו

ההליך

1. לפניי תובענה בה עותר התובע לביטול (למצער הפחתת) חיובו לשלם מזונות לשני ילדי הצדדים (קטינים כבני 10 ו- 15 שנים, להלן: הילדים).

רקע עובדתי

2. הצדדים גרושים זה מזה, ומנהלים משנת 2011 הליכים הדדיים שונים. ביום 26.6.2015 ניתן בתמ"ש 19858-09-11 פסק דין בו חויב התובע לשלם למזונות כל אחד מהילדים (כל עוד מקבלת הנתבעת סיוע בשכר דירה) סך של 1,430 ₪ לחודש. כמו כן חויב התובע לשלם מחצית עלות חוג (עד תקרה של 75 ₪ לחודש), שיעורי עזר, והוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי (להלן: פסק הדין למזונות). בפסק הדין למזונות נקבע, כי כושר השתכרותו של התובע (הנתבע שם) הינו לפחות 8,500 ₪ לחודש.
3. התובע ערער על פסק הדין למזונות (עמ"ש 37752-09-15), וביום 19.7.2016 הפחית בית המשפט המחוזי את סכום החיוב, והעמידו על סך של 1,225 ₪ לחודש לכל ילד (להלן: הפסיקה בערעור). יצוין, כי סכום המזונות הופחת שעה שבית המשפט המחוזי ראה להפחית מצרכי הילדים את קצבת הילדים ואת מענק החינוך. עם זאת נפסק "שלא להתערב בנתוני היסוד אשר שימשו את בית המשפט קמא בפסק דינו, לרבות ההשתכרות שיוחסה למערער ".
4. התובע הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בע"מ 9757/16), שנדחתה בהחלטה מיום 26.1.2017.

טענות הצדדים

5. טענות התובע הינן, בתמצית, כלהלן:
   • כאמור במבוא לסיכומי התובע, התביעה דנא "נשענת על בג"ץ 919/15" (הכוונה לבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (2017), להלן: בע"מ 919/15). התובע טוען, כי הילדים שוהים אצלו לפחות מחצית מהזמן, בעוד הכנסתו נמוכה מהכנסת הנתבעת (ובכל מקרה לא גבוהה הימנה). בנסיבות אלה (כך נטען), מחייבת ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 לבטל את חיוב המזונות (ולמצער להעמידו על סך של 800 ₪ לחודש – סעיף 15 לכתב התביעה).
   • קביעת כושר השתכרות התובע בסך של 8,500 ₪ לחודש לא עמדה במבחן המציאות, שכן סך כל הכנסותיו עולות לסך של כ- 6,500 ₪ לחודש (קצבת נכות בסך של 4,300 ₪ לחודש ושכר בסך של 2,500 ₪ לחודש). מוסיף התובע וטוען, כי הוצאותיו (לרבות דמי המזונות, שכר דירה בסך של 3,800 ₪, והחזרי הלוואות) הביאו אותו לסף של פשיטת רגל. לעומת זאת הכנסתה של הנתבעת (כולל דמי המזונות) עולה לסך של כ- 9,500 ₪ לחודש.
6. טענות הנתבעת הינן, בתמצית, כלהלן:
   • ההלכה שנקבע בבע"מ 919/15 איננה בבחינת שינוי נסיבות מהותי מכוחו ניתן לשנות פסיקת מזונות חלוטה.
   • כושר השתכרותו של התובע נקבע הן על ידי בית המשפט לענייני משפחה והן על ידי בית המשפט המחוזי. ככל שחל שינוי נסיבות בנוגע להכנסות התובע כפי שהיו ידועות בעת פסיקת הערעור, הרי היא לטובת התובע, שעה שקצבת הנכות שהתובע מקבל עלתה בפועל, ועתידה לעלות בעתיד. יתירה מזו, התובע עובד שעתיים וחצי ביום ואינו ממצה את כושר השתכרותו, הגם שלא הונחה ראיה לגבי הגבלה בשעות העבודה.
   • הטענה לחובות לא הוכחה כדבעי, ומכל מקום הדברים כבר נטענו עובר למתן פסק הדין למזונות. חוב של התובע בגין אי תשלום מזונות אינו עילה להפחתתם.
   • הכנסת הנתבעת הינה כ- 3,700 ₪ נטו לחודש, שכן היא מוכרת כנכה בשיעור של 35% ולכן לא יכולה לעבוד שעות ארוכות.

דיון והכרעה