בע"מ 6558/15 פלוני נ' פלוני

א.             לשון הרע בסכסוכי משפחה – קרקע מועדת לסערת רגשות ולא אחת ללשונות, מקלדות ועטים משתלחים, לעתים בשפל המדרגה. בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ש' שטמר, השופטת ר' למלשטריך-לטר והשופט ס' ג'יוסי) בעמ"ש 21422-04-15 מיום 15.7.15, במסגרתו נדחתו שני ערעורים – מזה ומזה – על פסק-דינו של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (השופט ב' ברגר) בתמ"ש 34585-07-13 מיום 8.3.15. במוקד הבקשה, סכסוך בין אח ואחות שהגיע לכדי האשמות הדדיות בגין לשון הרע.

רקע והליכים קודמים

ב.             המבקשים הם בני-זוג, והמשיבה היא אחותו של המבקש 2. במרוצת השנים התערער הקשר בין הצדדים והגיע – למרבה הצער – לכדי איבה של ממש. מעיון בתיק נראה, כי נקודת החיכוך העיקרית בין הצדדים הייתה סוגיית הטיפול באמם המבוגרת של האחות והאח. ביום 28.4.13, במסגרת התכתבות הדדית, שלחה המשיבה דוא"ל בו האשימה את המבקשים ביחס גרוע כלפי האם, ולא אפרט; זאת תוך שימוש במגוון שמות תואר פוגעניים (דוגמת "טינופת" ו"שודד תאב בצע") וחשיפת פרטים אישיים ביותר מחיי המבקשת. הדוא"ל הופץ לעסקו של המבקש ולאדמו"ר פלוני. ביום 19.5.13 הפיצה המשיבה מכתב למשרד הבריאות וגורמים נוספים; במכתב נטען, כי המבקשים משתלטים על נכסים שלא כדין ופועלים בניגוד לצוואת הדודים. ביום 17.6.13, במסגרת התכתבות הדדית, שלחה המשיבה למבקשת דוא"ל, הכולל ביטויים דוגמת "סיטרא אחרא", "קליפא דנקובא", "חלאה" ופנינים כיוצא באלה; שמתוך כבוד הבריות לא אכביר בהם. דוא"ל זה כלל אף הוא פרטים רגישים ביותר לגבי חייה הפרטיים של המבקשת. בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי הוכח שהדוא"ל הועבר לפחות לשני אנשים. נציין גם, כי המשיבה כתבה בדוא"ל ש"המייל נשלח לכל בני משפחתנו בארץ ובדרום אפריקה כולל תרגום מדויק של הפרנויות וההפרעות שלך". אציין כבר כעת, כפי שנקבע גם בערכאות הקודמות, כי המבקשים לא טמנו ידם בצלחת, אלא החליפו "מהלומות מילוליות" עם המשיבה לא אחת.

א.              בעקבות ההתבטאויות המתוארות הוגשו לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה שלוש תביעות בגין לשון הרע – שתיים מטעם המבקשים, ותביעה נגדית מטעם המשיבה. ביום 8.3.15, קיבל בית המשפט את תביעת המבקשים בחלקה, ודחה את תביעת המשיבה, תוך שנקבע כי לא הוכיחה את טענותיה. באשר למבקשים נקבע, כי הוכיחו את עילת התביעה, אך לא הוכח כי נגרם להם נזק בעקבות לשון הרע שהפיצה המשיבה, מעבר לעצם הפגיעה בכבודם ובשמם הטוב. נוכח האמור, נפסק למבקשים יחדיו פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 35,000 ש"ח.

ב.             שני ערעורים – מזה ומזה – הוגשו לבית המשפט המחוזי בחיפה. ביום 15.7.15 דחה בית המשפט את שני הערעורים, וקבע כי אין מקום להתערב בגובה הפיצוי שקבע בית המשפט לענייני משפחה – ומכאן בקשת רשות הערעור. יצוין, כי בית המשפט המחוזי קבע, ברוב דעות, שנכון היה לפסוק סכום קצוב לכל אחד התובעים, ולא לקבוע פיצוי גלובלי לשניהם יחד, כפי שעשה בית המשפט לענייני משפחה.

בקשת רשות הערעור

ג.              הטענה העיקרית שבפי המבקשים היא, כי שגה בית המשפט לענייני משפחה בקבעו "פיצוי גלובלי" בעבור שתי התביעות יחד, ולא פיצוי מוגדר לכל אחד מהמבקשים; לפיהם שגה בית המשפט המחוזי כשהסכים לטענתם זו אך נמנע מהתערבות בגובה הפיצוי. נטען, כי הסכום שנפסק לטובת המבקשים נמוך ביחס לכוונתה של המשיבה לפגוע בהם, ולתוכן הפוגעני שבהודעותיה, מספרן, היקף הפצתן ולשיטתיות שבהתנהלותה.

הכרעה