בע"ח 64737-11-15 גורפינקל נ' תביעות צפת

בפניי בקשה לעיון בחומר חקירה בהתאם להוראות סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ").

במסגרת בקשתו זו, עותר המבקש לקבל לידיו עותק מגיליון הרישום הפלילי של עדי תביעה 1 ו- 2, לרבות הרשעות קודמות, תיקי מב"ד ותיקים סגורים.

במסגרת תגובתה הכתובה לבקשה, עתרה המשיבה לקבוע כי המדובר במסמכים שאינם חומר חקירה, אינם רלוונטיים לאישום דנן.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 13.12.15 חזרה ב"כ המבקש על טענותיה וציינה כי קבלת גיליון הרישום הפלילי המלא של עדי התביעה הנ"ל חיוני להגנת המבקש, בעוד ב"כ המשיבה ציין כי אין כל רלוונטיות לגיליונות אלה במקרה דנן.

יחד עם זאת, ב"כ המשיבה הוסיף כי אין לו התנגדות שהמידע בדבר הרשעות הקודמות, ככל שקיימות, של עדי התביעה 1 ו- 2 יועבר לעיון בית המשפט ואולם, עתר הוא לקבוע כי לבית המשפט אין סמכות לעיין בתיקי המב"ד ו/או התיקים הסגורים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובטרם החלטה סופית בבקשה מצאתי להורות למשיבה להמציא לבית המשפט את גיליון הרישום הפלילי המלא של עדי התביעה 1 ו- 2 וזאת מהנימוקים הבאים:

ראשית, בהתאם לסעיף 74 (ד) לחסד"פ הרי שבעת דיון בבקשה לפי סעיף 74 (ב) "יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד".

בשים לב לעובדות כתב האישום, לטענות ב"כ המבקש בדבר אופיו של האירוע וחלקם של המעורבים, כמו גם הקשר ביניהם, הרי שהשתכנעתי כי יש מחלוקת אמתית בין הצדדים בדבר הרלוונטיות של תיקי המב"ד ו/או התיקים הסגורים לאישום.

שנית, כפי שנקבע על-ידי כב' השופט י' עמית במסגרת בש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי (פורסם במאגרים המשפטיים) (להלן: "עניין שמשילשווילי"), תוך הפנייה להלכה שנקבעה במסגרת בש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים), הרי שסעיף 74 לחסד"פ הוא הדין החולש על הסוגיה של עיון בחומר חקירה ומבחינה זו הוא מהווה דין מיוחד (lex specialis) כלפי הדין הכללי בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א -1981 (להלן: "חוק המרשם").

במסגרת החלטתו זו בעניין שימשילשווילי הדגיש כב' השופט י' עמית, כי נקודת המוצא היא סעיף 74 לחסד"פ ולאחריה יש לפנות להוראות חוק המרשם הפלילי וכי אין לקבל את הטענה לפיה חוק המרשם הפלילי יצר מסלול נפרד ומנותק מהוראות החסד"פ.

באשר לתיקי מב"ד ו/או תיקים סגורים, ציין כב' השופט י' עמית כי אין לערוך הבחנה, בכל הנוגע לזכות העיון של בית המשפט בחומר שבמחלוקת, בין תיקים אלה המוגדרים כ"מרשם פנימי" המתנהל במשטרה לבין הרשעות קודמות, צווים וקביעות שונות של בית המשפט בהליך הפלילי המוגדרים כ"מרשם פלילי".

לפיכך, נקבע במסגרת בש"פ שמשילשווילי כי בית המשפט זכאי לעיין אף בתיקי מב"ד וכן בתיקים הסגורים לצורך החלטתו, כדלקמן:

" רוצה לומר, כי משבצת הדיון לא יכולה להיות חוק המרשם לבדו, אלא החיסיון הקבוע בחוק המרשם מול זכות הנאשם על פי סעיף 74 לחסד"פ. במסגרת זו, רשאי בית המשפט הן לעיין בחומר, והן להורות על חשיפתו בפני הנאשם, גם כאשר מדובר במב"דים ובתיקים סגורים, ואחזור ואציין כי בסעיף 3 לחוק המרשם נאמר "המרשם" ולא "המרשם הפלילי ".  

יחד עם זאת, הבהיר כב' השופט י' עמית כי הגם וזכות עיון זו של בית המשפט קיימת הרי, שחשיפתו של חומר שכזה והעברתו לידי ההגנה תעשה רק במקרים המתאימים ולאחר עמידה במבחנים נוקשים יותר מאלה הנוגעים ל"מרשם הפלילי".

שלישית, מצאתי לציין כי במסגרת תגובתה בכתב לבקשה, עתרה אמנם ב"כ המשיבה לקבוע כי החומר המבוקש כיום על-ידי ההגנה, לרבות תיקי מב"ד ו/או תיקים סגורים אינו חומר חקירה, אינו רלוונטי ואף אינו קביל בהליך דנן ואולם, ציינה בסעיף 11 לתגובה כדלקמן: "עם זאת, מסכימה המאשימה להציג בפני בית המשפט הנכבד כל אשר תידרש לצורך הדיון בבקשה".

משכך, סבורני כי היה על המשיבה להעביר לעיון בית המשפט בלבד במהלך הדיון ביום 13.12.15 גם את גיליון ה"מרשם הפנימי" של תיקי המב"ד והתיקים הסגורים לצורך הכרעה בבקשה דנן.

סוף דבר, הנני מורה למשיבה להמציא לבית המשפט בתוך 7 ימים מהיום את מרשם תיקי המב"ד והתיקים הסגורים, ככל שקיימים, של עדי התביעה 1 ו- 2.