בע"ח 59803-09-16 חדד נ' משטרת ישראל תביעות- שלוחת אשקלון ואח'

ביום 21.10.2015 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות איומים, הפרעה לעובד ציבור ותקיפת עובד ציבור. 

1. הוגשה בקשה להמצאת מסמכים ובכלל זאת תיעוד לתוכן שיחת הטלפון שקיימה העדה דהן, פקחית החניה, עם מנהלה ביום האירוע, בבחינת "גירסה ראשונית של עדת התביעה 1", נימוקי דחיית בקשת המבקש לעיריית אשקלון לביטול הדו"ח שהוצא לו ביום האירוע והראיות הקיימות בתיק ומסמכים מתיק הדו"ח בעירייה.

2. לאחר קבלת עמדות הצדדים, לרבות עיריית אשקלון, ניתנה החלטתי מיום 25.9.2016 בה קבעתי, כי מאחר ותיעוד תוכן שיחת הטלפון של העדה עם מנהלה כלל אינו קיים, הרי שאין צורך בהכרעה שיפוטית. באשר לנימוקי דחיית בקשת המבקש לביטול הדו"ח קבעתי כי בהתאם להלכה הנוהגת, נימוקי התביעה הם תרשומת פנימית, שאינה מהווה, ככלל, חומר חקירה ואין לנאשם זכות לעיין בהם.

   ביחס למסמכים המבוקשים מתיק הדו"ח דחיתי את עמדת המדינה וקבעתי כי מסמכים אלה מהווים, על פני הדברים, "חומר חקירה". המדינה הודיעה, כי אף שאינה סבורה שמדובר בחומר חקירה, לא תתנגד להעברו למבקש.

3. ביום 4.11.2016 הוגשה בקשת מטעם המבקש שלא להעביר למשיבה 1 (למדינה) את החומר המבוקש, אלא להעבירו לעיון ההגנה בלבד וזאת מן הנימוקים הבאים:

   • העברת חומר הראיות לידי המדינה תפגע בחקירה הנגדית אותה מבקש הח"מ לערוך.

   • כלל יסוד בשיטת המשפט הפלילי הוא שלנאשם יש זכות חוקתית שהחומר אותו הוא מרכז, להגנתו, לא יובא לידיעת הצד שכנגד.

   • רצון המחוקק הוא למנוע פגיעה בהגנתו של הנאשם, שגם כך מצוי בעמדת נחיתות מול המדינה ועל מנת לאפשר לו לערוך חקירה נגדית ולהפתיע את עדי התביעה בחומר רלבנטי שעל קיומו לא היה ידוע להם.

   • החומר המדובר אינה מוחזק בידיה של המאשימה ואינו מהווה חומר חקירה עפ"י סעיף 74 לחסד"פ ועל כן אין צורך לגרום לפגיעה אנושה ע"י עירוב המאשימה בהליך.

   • הפרוצדורה – בקשה לקבלת צו שיפוטי שיורה על העברת חומר הראיות בתיק הדו"ח – אינה מבטלת את המהות ואת העקרונות הבסיסיים של המשפט הפלילי שאינם שנויים במחלוקת, לפיהם להגנה זכות שלא להעביר חומר ראיות לידי הצד שכנגד.