סרגייצוב נ' מדינת ישראל

כתב האישום

א. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה כשהעבריין מזויין, תקיפת בנסיבות מחמירות (בן משפחה אחר) ועבירת איומים, והכל כמפורט בת.פ. 16-08-50901

(כתב האישום).  

2.

 תמצית הבקשה וטענות הצדדים:

• בדיון שהתקיים ביום 18.6.18, חזר ב"כ המבקש על בקשתו, לקבל לידיו עותק מן המרשם הפלילי (העבר הפלילי) של המתלונן, זאת לצד פרטי תיק חקירה מאירוע אליו הייתה התייחסות בחומר החקירה שבתיק נשוא כתב האישום הנוכחי.

   

• ב"כ המבקש טען, כי עיון בחומר החקירה מלמד שקרה אירוע אלימות שהתרחש בעיר אילת, נוסף בו היו מעורבים המבקש, המתלונן וגם ע.ת 3 (האירוע באילת). עוד ציין כי מדובר באירוע בו המבקש היה הנפגע ואילו המתלונן הנוכחי, נחקר במשטרה ואף שוחרר בערבות. טיעון זה, ביסס בעזרת פרוטוקול מתיק המעצרים הקשור לתיק הנוכחי (מ"ת 16-08-50913) מב/2, בו העידה הגב' עדי סרגייצוב ששימשה ערבה למתלונן שבתיק זה. סבר כי בחומר החקירה הקשור באירוע באילת יש בו כדי להשפיע על מידת מהימנות המתלונן, וזאת בנוסף לרישום הפלילי המלא של העד, שגם יכול ללמד על חוסר מהימנות ככל שמדובר בעבירות של מסירת ידיעה כוזבת, שיבוש הליכים ומרמה.

   

• המשיבה שהגיבה בכתב לבקשה, ואף השלימה טיעוניה בעל פה בדיון, סברה כי אין מקום להיעתר לבקשה, שכן לדידה – ככל שקיים תיק חקירה כעולה מהבקשה, אין תיק זה נופל בהגדרת "חומר חקירה" בשל חוסר רלוונטיות. בנוסף, המאשימה טענה שמידע אודות תיקים הממתינים לבירור דין ואף אלה שנסגרו ללא כתב אישום, הוא מידע שאין להעבירו לבית המשפט שכן בית המשפט אינו כלול בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי.

   

  לגבי המרשם הפלילי של המתלונן, המאשימה טענה כי הבקשה לא עומדת במבחני הלכת בניזרי (בש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל) ומשכך, אין להעביר לידי ב"כ המבקש פרטי מרשם זה.

   

  עוד סברה המשיבה, כי בקשת המבקש לא תוכל לסייע לו בהגנתו, שכן ממילא מעבר לעדות המתלונן קיימות ראיות נוספות. המשיבה סברה כי ככל ויש למבקש ידיעות על האירוע באילת, שהרי שיוכל המבקש זכויותיו בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה והוא יכול לפנות בדרכים המקובלות ולקבל מידע אודות תיקים בהם הוא התלונן.

  המשיבה הגישה לעיון בית המשפט מסמך אשר סומן מש/1.