בע"ח 49058-01-17 כליליה(עציר) נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לעיון בחומר חקירה (לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982; להלן: החוק).

רקע וטענות הצדדים:

1.נגד המבקש הוגש כתב אישום בו מיוחסות לו עבירות של התפרצות לבית מגורים, גניבה והפרת הוראה חוקית.

2.ראיה מרכזית בנדבך ראיות התביעה, היא טביעת אצבע של המבקש, אשר נמצאה על חלון בדירת המתלונן. לבקשת ב"כ המבקש, העבירה המשיבה לעיונו את תיק העבודה הרלבנטי, מאת המחלקה לזיהוי פלילי.

3.במסגרת הבקשה עותר המבקש כי יועברו לעיונו החומרים הבאים:

"כל הנחיות מז"פ הרלבנטיות לבדיקות ולחוות דעת טביעת האצבע אשר הוגשה בתיק הנדון, רשימת כל טביעות האצבע אשר נבדקו במסגרת בדיקת "האפיס" שבוצעה בתיק הנדון"

4.לטענת ב"כ המבקש, ההנחיות של מעבדות מז"פ נחוצות להגנה, שכן רק בדרך זו יוכל המבקש לבחון אם הבדיקות אשר בוצעו על ידי המשיבה – אכן נערכו לפי אמות מידה מדעיות ראויות. לטענת המבקש, בע"פ 9724/02 אבו חמאד נ' מדינת ישראל (22.10.2003) נקבע כי קבילותה של בדיקה מדעית תיעשה בהתבסס על מספר מבחני משנה, לרבות הוכחה כי הבדיקה נערכה על פי הכללים הנדרשים על פי השיטה המדעית הרלבנטית. משכך, הרי שעיון בהנחיות מז"פ חיוני לצורך עריכת ביקורת, אם תוצאות הבדיקות הן נכונות ומדויקות. בנוסף, נטען כי אם יתברר שעורכי הבדיקות פעלו בניגוד להנחיות – ייתכן כי יהיה בידי המבקש להעלות טענות באשר לקבילות הראיה.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה אינה עומדת במבחן הרלבנטיות. המדובר בבקשה כללית, ואין בפי המבקש טעמים קונקרטיים להיעתר לבקשתו. אף הטענה בדבר מרכזיותה של ראיית טביעת האצבע בתיק הנדון אין בה כדי להוביל למסקנה שונה בדבר הרלבנטיות של נהלי המעבדה בתיק זה.

דיון והכרעה:

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים – נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.