בע"ח 42048-10-14 סוליקרו נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לקבלת חומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982 (להלן- חסד"פ) במסגרתה עותר המבקש לקבל לעיונו את גיליון המרשם הפלילי של המתלוננים וכן את רשימת התלונות שהגישו השניים.

המבקש טוען כי הובא לידיעתו שהמתלוננת הנה "מתלוננת סדרתית" וכן למתלונן (בעלה) עבר פלילי בעבירות אלימות. המבקש טוען כי מדובר בתיק של "מילה נגד מילה" ומכאן לשיטתו שלמהימנות כללית רלוונטיות ממשית לצורך הכרעה בין גרסאות הצדדים.

המשיבה סבורה שהחומר המבוקש אינו רלוונטי להגנת הנאשם ואינו אפוא בבחינת חומר חקירה. המשיבה טוענת שכל תלונה שמגיש מתלונן פלוני נבדקת לגופה ומכאן שאין רלוונטיות לנושא זה לענייננו. לסיכומו של דבר ביקשה המשיבה לדחות את הבקשה.

להבנת התמונה אציין בתמצית כי כתב האישום מתאר אירוע של קללות הדדיות אשר הסלים לכדי תקיפת המתלוננים. כתב האישום מייחס למבקש עבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש וכן תקיפת זקן הגורמת חבלה חמורה, לאור גילם של המתלוננים. יובהר כי המבקש אינו צעיר בעצמו והוא יליד 1952. המבקש טען בחקירתו כי ישב בבית קפה בסמוך למקום, הבחין בסדרן של תחנת מוניות מבקש מהמתלוננת להזיז את רכבה אך היא סירבה ועזבה את המקום. לטענתו, הדבר גרם לפקק תנועה במקום ועל כן ביקש מהמתלונן שנותר ברכב שיזיז את הרכב, אך הוא הגיב בבוטות. משחזרה המתלוננת לרכב, הטיח בה המבקש "שרק אישה מפגרת נוהגת כך" ובתגובה, לטענתו, הכתה אותו. בהמשך הוא "איים" (ולטענתו מבלי כוונה לממש את "איומו") שיזיז את הרכב בעצמו ואף עשה צעדים לכיוון הרכב ומשאחזה בו המתלוננת בחוזקה, חילץ עצמו והיא מעדה אחורנית אך לא נפלה. המבקש מוסיף וטוען שהמתלונן בשלב זה סטר לפניו ובהמשך אנשים הפרידו ביניהם. המבקש שולל מכל וכל שתקף את המתלונן וניסה להסביר את החבלה בפניו כך שאירעה עת הפרידו אנשים בין הניצים.

אין בתיק החקירה הודעות של עדים זולת המתלוננים והמבקש, וזאת חרף ניסיונות המשטרה לאתר עדים שהיו במקום. לאור כך, אכן יש ממש בטענת הסנגור לפיה מדובר בתיק של "מילה נגד מילה" ומכאן שלשאלת מהימנות העדים חשיבות של ממש.