בע"ח 39374-06-15 כשר נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי

הבקשה וטענות הצדדים

1. בפניי בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] – התשמ"ב – 1982.

    

2. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק הבזק").

   על פי הנטען בכתב האישום איתר המבקש את פרטיה של תובעת בשלוחת התביעות בפתח תקוה, אשר הגישה כנגדו כתב אישום, והטריד אותה בשליחת הודעות ומסרים.

    

3. בבקשתו טוען המבקש כי לכתב האישום, המייחס עבירה של הטרדה לפי חוק הבזק בגין הודעות ששלח באתר "פייסבוק", להבדיל מהטרדה באמצעות טלפון או פקס, אופי תקדימי. לטענתו, אין רשויות התביעה מגישות כתבי אישום בגין הטרדה באמצעות הרשת, אלא במצב דברים בו ההודעות הנשלחות, מגבשות עבירה של איומים, הטרדה מינית, הפרת הוראה חוקית וכד'. כתבי אישום בגין הטרדה, מוגשים, לטענת ב"כ המבקש, רק במקרים בהם מגיעות ההודעות המטרידות באמצעות מסרונים, בניגוד להודעות דוא"ל או "פייסבוק". בבקשתו מדגיש ב"כ המבקש את העובדה שמדובר בהעמדה לדין בגין עבירה של הטרדה לפי חוק הבזק, כאשר יש במשלוח ההודעה כדי להוות הטרדה, ולא למקרים בהם הודעות הנשלחות באמצעות "פייסבוק" או דוא"ל מקימות עבירה אחרת כגון איומים, הטרדה מינית וכיו"ב.

    

4. בנסיבות אלה עותר הוא לקבל לידיו החלטות לסגירת תיק שהתקבלו על ידי התביעה בשלוש השנים האחרונות, בתיקים בהם החשד היה להטרדה באמצעות "פייסבוק" או דאר אלקטרוני, וכן כתבי אישום שהוגשו, במהלך התקופה, בגין עבירה זו.

    

5. בתגובתה לבקשה טענה המשיבה כי אין מקום לדון בבקשת המבקש בהליך זה שכן אין המדובר בחומר חקירה, ולפיכך רשאי המבקש לפנות בהליך מתאים במסגרת חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998 או בפני המותב העיקרי בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ. עוד טענה המשיבה כי בתי המשפט דנים בעבירות הטרדה באמצעות האינטרנט. בתגובתה לא התייחסה המשיבה להבחנה, אותה עשה ב"כ המבקש, בין עבירות הטרדה לפי סעיף 30 לחוק הבזק, לבין מקרים בהם מתבצעת באמצעות משלוח ההודעה ברשת עבירה של איומים, הטרדה מינית וכיו"ב.