בע"ח 37714-09-15

לפניי בקשה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ד – 1982 (להלן: "חסד"פ") שהגישו הנאשמים, להתיר להם לעיין בחומר חקירה.

הבקשה במקורה מתייחסת ל-6 נושאים, אך במהלך הדיון שהתקיים לפניי היום, גובשו הסכמות שונות לגבי רוב המחלוקות שבין הצדדים, ונותר להכריע בבקשה שעניינה רישום פלילי או משמעתי של ע. קמ"ן, מתחם קציעות בשב"ס, מר יעקב כדורי, ושל סוהר המכונה עלאא, הוא עד התביעה מס' 2 עפ"י כתב האישום.

כתב האישום כולל שני אישומים: האישום הראשון מייחס לשני הנאשמים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הצעת שוחד ונסיון לקשירת קשר לביצוע פשע.

באישום השני מיוחסות לנאשם 1 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הצעת שוחד, פעולה אסורה ברכוש, ניסיון להחדיר ציוד קצה רט"ן לבית סוהר, ניסיון להחזיק ציוד קצה רט"ן לבית סוהר והחזקת ציוד קצה רט"ן בבית הסוהר.

המבקשים הם אסירים בבית סוהר בקציעות, לאחר שהורשעו בעבירות על בטחון המדינה.

המאשימה מייחסת להם עבירות ומעשים שעיקרם פנייה לסוהר עלאא, על מנת שזה יבריח להם, תמורת תשלום, אל תוך מתקן הכליאה, טלפונים וכרטיסי סים. הסוהר עלאא הופעל כסוכן של המאשימה.

טוענים המבקשים לענייננו בבקשתם, כי עלאא הוא עד מרכזי, והוא דיווח לע. קמ"ן כדורי על המעשים המיוחסים לנאשמים. לאור זאת, נטען שקיימת חשיבות בקבלת הרישום הפלילי של עלאא ושל ע. הקמ"ן, וזאת על מנת להעמיד במבחן את מהימנותם.

המשיבה מתנגדת לבקשה, בטענה כי אין רלוונטיות לרישום הפלילי או המשמעתי של הסוהר וע. הקמ"ן, והבקשה אינה מצביעה על טעם סביר בעניין זה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי שדין הבקשה להידחות.

אכן, בית המשפט מצווה ליתן פרשנות מרחיבה למושג "חומר חקירה", וזאת על מנת לאפשר לנאשם ולסנגוריו חשיפה מקסימלית לכל חומר הראיות, שמא מצויים בו חומרים חשובים להגנתו של הנאשם. באופן זה, יכלול חומר החקירה גם ראיות אשר מצויות ב"פריפריה", מבחינת הרלוונטיות שלהן, להגנתו של הנאשם.

בית המשפט העליון התייחס, באופן ספציפי, לשאלת היותו של מרשם פלילי של עד בגדר חומר חקירה. הגם שבעבר הובעה גישה רחבה ביותר בעניין זה, הרי שבבש"פ 5881/06, שלמה בן נזרי נ' מ"י, החלטה מיום 7.2.07, כב' השופטים א. לוי, ס. ג'ובראן וד. ברלינר, (פורסם בנבו), נקבעו כללים לבחינתה של בקשה מסוג זה. בית המשפט קבע את הדרך לערוך את האיזון הראוי, בין זכותו של נאשם למשפט הוגן לבין הזכות לפרטיות של העדים, כאשר השיקול המרכזי בנוסחת האיזון הינה חשיבות החומר להגנתו של הנאשם. בכל מקרה, תיבחן זיקתו של החומר לאישום ולנאשם ותיבחן האפשרות הסבירה כי תהיה בו תועלת להגנת הנאשם.