בע"ח 12160-08-16 לינרס ואח' נ' מדינת ישראל

אחרת.

5.היום, 04.09.16, נערך לפניי הדיון בבקשה לקבלת חומרי החקירה הנטענים, ובו חזרו באי-כוח המבקשים על טענותיהם בדבר מניעת זכות ההיוועצות ובדבר טענת הכורח, לנוכח איומו של רפאל כאמור לעיל.

לגופו של עניין ביקשו הסנגורים, בבקשה בכתב ובמהלך הדיון, ראשית, לקבל רשימה מלאה של כל חומר החקירה שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישומים נגד המבקשים; ושנית, להעביר לידי ההגנה את כל החומר שהועבר בין רשויות האכיפה בישראל ובין רשויות האכיפה בספרד, וכן את חקירותיו של רפאל ברשויות האכיפה בספרד. לטענת באי-כוח המבקשים, זהו חומר חקירה ויש בו כדי לחזק את טענת המבקשים שלפיה עברו את העברות המיוחסות להם בשל איום רפאל על חיי בתם.

מנגד, לטענת באת-כוח המשיבה, כל חומר החקירה נמסר להגנה; בתיק זה לא בוצע כלל חיקור דין בחו"ל ולא נאסף חומר חקירה בספרד; ואין לרשויות החקירה או לפרקליטות חומר הנוגע לאישומים המיוחסים למבקשים שלא נמסר לבאי-כוח המבקשים. על-כן התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה להעברת חומר חקירה. מעבר לכך צוין כי גם לפי הודעות המבקשים בחקירתם, לא טענה המבקשת כי עברה את העברה בשל איום עליה וכן כי המבקש מסר בחקירתו, בין השאר, כי עבר את העברות המיוחסות לו משיקולים כספיים. נוסף לכך, האיום הנטען הושמע גם לגרסת המבקש לפני שנעברו העברות, והיה בידי המבקש סיפק לדווח עליו למשטרת ספרד ולא לעבור את העברות המיוחסות לו. משכך, אין עומדת למבקשים טענת הכורח.

עם זאת הוסכם כי הרשימה של חומר החקירה שנמסרה להגנה אינה מלאה, ובאת-כוח המשיבה הסכימה להעביר להגנה רשימה מלאה בתוך שבוע ימים מהיום.

6.מיד בתום הדיון הוריתי, אפוא, כי על המשיבה להעביר לידי ההגנה בתוך שבעה ימים מהיום רשימה מלאה וממצה של חומר החקירה, כשהיא ערוכה על-פי פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא זה (ראו לעניין זה: בש"פ 7936/08 ברקו נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 [18.11.2008]; בש"פ 6820/09 גבאי נ' מדינת ישראל, בפסקאות ט–יג [10.09.2009]; בש"פ 634/15 אדזשווילי נ' מדינת ישראל, בפסקאות 9–10 [04.02.2015]; בש"פ 683/15 הירשמן נ' מדינת ישראל, בפסקה 6 [05.02.2015]).

7.אשר לבקשה לקבלת חומר נוסף שלפי הנטען הוא חומר חקירה, זו דינה להידחות, כפי שאבהיר להלן.

אכן, כדי להבטיח את זכותו של נאשם למשפט הוגן נהוג ליתן פירוש מרחיב למונח ,,חומר חקירה'', כל עוד יש לו זיקה לאישום ולהליך הפלילי המתנהל. כמו-כן, אכן המונח ,,חומר חקירה'' פירושו לא רק פרטי מידע המצויים בידי התביעה, אלא גם מידע אשר צריך ואמור להיות בידיה או נמצא בשליטתם של התביעה או של גורמי החקירה. עם זאת, כפי שהובהר בפסיקה, העובדה שחומר אינו בשליטת גורמי החקירה והתביעה מצביעה בדרך כלל על כך שאין מדובר בחומר חקירה; והדרך להשגת חומר שאינו ברשות גורמי החקירה והאכיפה או בשליטתם, כיוון שאינו חלק מחומר החקירה, היא בהליך נפרד, לפי סעיף 108 לחסד"פ (ראו למשל: בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376 [2000]; בש"פ 3831/02 מצרי נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 337, 340ד–ו [2002]; בש"פ 2161/16 מדינת ישראל נ' פלוני, בפסקאות 8, 12 [04.04.2016]); וכפי שהטעים כבוד השופט ניל הנדל בבש"פ 141/13 רוטנמר נ' מדינת ישראל, בפסקה 4 (07.01.2013), ,,חומר חקירה לחוד, וחומר להגנה לחוד'', ובכל הנוגע לחומר הדרוש להגנה שאינו חומר חקירה, זכותה של ההגנה להגיש בקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ וזאת למותב הדן באישומים.

8.על-כן, בשים לב לחזקת התקינות העומדת לטובת גורמי החקירה והתביעה – שלא נסתרה במקרה דנא – ולנוכח הצהרתה של באת-כוח המשיבה כי אין בידה או בידיהם של גורמי החקירה חומר שלא נמסר להגנה, לא ניתן להיעתר לבקשת ההגנה להעביר אליה חומר שאינו בידי המשטרה או התביעה בישראל ושאינו בשליטתן.

9.סוף דבר, הבקשה לקבלת חומר חקירה נדחית. עם זאת, המשיבה מתבקשת לסייע לבאי-כוח המבקשים במאמציהם להשיג מהרשויות בספרד חומר שיחזק את טענת ההגנה של כורח – הגם שהמשיבה סבורה כי אין עומדת למבקשים הגנת הכורח, שכן ראשית, וכידוע ,,אין חקר לתבונת סנגור מוכשר" (ע"פ 35/50 מלכה נ' היועץ המשפטי, פ"ד ד 429, 433ו [1950]; ע"פ 1152/91 סיקסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 8, 37ז [1992]) ושנית, הפרקליטות מייצגת את האינטרס הציבורי וכ"קצינת בית המשפט" עליה לסייע לנאשמים לממש את זכותם להליך הוגן, בהתחשב בפערי הכוחות שבין הנאשמים לבין המאשימה ובקושי שיש לנאשמים לפנות לרשויות זרות ובמיוחד לקבל מהן חומר הדרוש להגנה.