בע"א 48916-02-16 נפסו נ' מחלקת חנייה

לפניי בקשה אשר הוגשה ביום 23.3.2016, להארכת מועד להישפט ולעיכוב הליכים בגין דו"ח חנייה שמספרו 8673329 (להלן: הדו"ח), אשר ניתן למבקש ביום 30.8.1995 בתחום שיפוטה של המשיבה.

טענות הצדדים :

1.המבקש טוען כי מעולם לא קיבל את הדו"ח האמור ואף לא נמסרה לו הודעה או התראה אודות דו"ח זה. לדבריו, רק לאחרונה, עת הוטל עיקול על חשבונו בבנק נודע לו אודותיו ובסמוך לאחר מכן פנה, באמצעות עורך דינו, למשיבה, בבקשה להמציא לעיונו אישור מסירה בדבר דו"ח זה אך מבוקשו לא ניתן לו. עתה מבקש הוא להתיר לו להישפט ולהורות על ביטול ההליכים שננקטו בגין הדו"ח, מחמת התיישנות.

2.לטענת המשיבה, הודעת תשלום הקנס בגין הדו"ח האמור, נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש, בדואר רשום ובמועד הקבוע בחוק, כעולה מ"רשימת דברי דואר רשומים שנמסרו למשלוח" (מצורפים כנספחים לתגובתה). לכן, מכיוון שהמבקש לא שילם את סכום הקנס יש לראותו כמי שהורשע ונגזר דינו. לטענתה, יש לדחות בקשה זו אף מן הטעם לפיו חלפו המועדים הקצובים בחוק להגשת בקשה להישפט, והמבקש לא העלה כל טעם לשיהוי המשמעותי בהגשת בקשתו. כן טוענת המשיבה, כי אין בנסיבות המקרה משום נסיבות חריגות המצדיקות קיום דיון במעמד הצדדים ולכן יש לדחות את הבקשה על הסף ולחייב את המבקש בהוצאות לדוגמא, וזאת אף לנוכח תצהירו השקרי ממנו עולה כי אך לאחרונה נודע לו אודות דו"ח זה, טענה אשר אינה מתיישבת עם ההליכים הרבים והפניות המרובות, לרבות עיקולים שהוטלו על חשבונות הבנק של המבקש, במהלך השנים.

דיון:

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, ובהמשך לדיון שהתקיים בפניי ביום 19.4.16, סבור אני כי דין הבקשה להידחות.

4.עבירות החניה שבגינן ניתן הדו"ח הינן עבירות קנס מסוג ברירת משפט שחלות עליהן הוראות סעיפים 230-228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן: החסד"פ). הליך של ברירת משפט נפתח בהמצאה כדין של הודעת תשלום קנס המפרטת, בין היתר, את העבירה ואת שיעור הקנס שנקבע לה, כעולה מהוראות סעיף 228(ב) לחסד"פ. הודעה זו היא מסמך קונסטיטוטיבי ומסירתה לנאשם פותחת את ההליך הפלילי נגדו (רע"פ 7752/00 ניר נ' מדינת ישראל, (15.5.02)).

5.תקנה 41 (א) לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד - 1974 (להלן: התקנות) קובעת כי בעבירות קנס של העמדת רכב במקום שהעמדתו אסורה לפי חיקוק, מותר להצמיד לרכב הודעה על מעשה העבירה.

6.במידה ולא שולם הקנס במועד שנקבע בהודעה ובעל הרכב לא ביקש להישפט, על הרשות החובה להמציא הודעת תשלום קנס חדשה בהתאם להוראות תקנה 41(ב) הקובעת: "לא שולם הקנס במועד שנקבע בהודעה שהוצמדה לרכב ולא ביקש בעל הרכב להישפט תוך אותו מועד, תומצא לבעל הרכב הרשום ברשות הרישוי הודעת תשלום קנס חדשה". עבירת קנס הינה עבירה מסוג "ברירת משפט" שהיא עבירת "חטא" ועל כן מתיישנת היא תוך שנה מיום ביצועה. על כן, נדרשת המשיבה להמציא למבקשת את הודעת תשלום הקנס - בדואר רשום - בתוך שנה מיום ביצוע העבירה (סעיף 225א(א) לחסד"פ).

7.הרציונל העומד בבסיס התיישנות העבירה הינו, בין היתר, הרצון לגרום לרשויות לפעול ביעילות ותוך זמן סביר, הרצון כי זיכרון העדים לאירוע יהיה טרי וכי חומר הראיות יהיה נגיש. לצד אלה עומד הצורך שלא להאריך משכם של הליכים מעבר לפרק זמן סביר. נלמד אם כן, כי על הרשות להודיע לאזרח על ביצוע עבירת חניה תוך שנה מיום ביצועה.