בע"א 46719-08-15 מועצה מקומית מיתר נ' פיקדו
|
בע"א בית משפט השלום באר שבע |
46719-08-15
25.8.2015 |
|
בפני השופט: יעקב דנינו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: מועצה מקומית מיתר |
המשיבה: שרה פיקדו |
| החלטה | |
מונחת בפניי בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי, בהתאם להוראות סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
עניינה של הבקשה, בטענה כי המשיבה מבצעת שימוש אסור במקרקעין המצויים ברח' עין המור 38 ביישוב מיתר, הידועים כמגרש מס' 3112 (להלן: "המקרקעין"), בדרך של הפעלתו כגן ילדים ללא היתר לשימוש חורג.
כבר בפתח הדברים ייאמר כי קיים קושי להלום כיצד טוענת המבקשת לדחיפות יתרה במתן הסעד המבוקש, בעוד אשר לטענתה מדובר בשימוש אשר היא ערה לקיומו מתחילת שנת 2011.
לא ברור הכיצד סבורה המבקשת כי פנייה לבית המשפט שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים, מצדיקה מתן סעד במעמד צד אחד, שעה שהתכתובות המצורפות מלמדות כי המבקשת לא עשתה דבר להפסקת הפעילות האסורה הנטענת, לבד ממשלוח מכתבים שאין בצידם פעולה אופרטיבית קונקרטית ליישום ההתראות הכלולות בהם.
בפרט נכון הדבר שעה שבעת הזו נטען כי נרשמו לגן הילדים כ-15 ילדים, וברי כי מתן סעד כמבוקש בעת הזו עלול לפגוע באופן ממשי בהורי הילדים אשר פעלו לרישומם זה מכבר.
אומנם, הלכה היא מלפנינו כי שיהוי בהגשת בקשה לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, אין בו, לבדו, כדי לפגום באפשרות מתן הצו, ככל שביהמ"ש משתכנע כי אין העניין סובל דיחוי.
זאת, מאחר שבהתאם להלכה הפסוקה, בנסיבות של אי חוקיות, ובפרט אם יוכח כי אי החוקיות הנטענת הינה מובהקת, כי אז אין בהימנעות הרשות מלפעול, כדי לבסס אינטרס מוגן של הפרט כנגדה (ראו והשוו: בג"ץ 5992/97 ערער נ' ראש עיריית נתניה, פסקה 6 לפסה"ד; י' זמיר, הסמכות המנהלית, כרך ב', תשנ"ו, עמ' 724-732; רע"פ 1520/01 שוויצר נ' יו"ר הוועדה המחוזית, נו(3), 595, 604-605).
ואולם, לצורך בחינת ההצדק שבמתן צו הפסקה שיפוטי, ובפרט שעה שהצו מכוון להפסקת שימוש, דומה בעיניי כי נכון לבחון האם קיים אינטרס ליתן הצו כבר עתה, בטרם הוגש כתב אישום, וזאת בשים לב לעובדה שבקשה לפי סעיף 239(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, אינה אלא שלב ביניים, טרם הגשת כתב אישום.
לאמור. אופייה של בקשה לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה מחייב את המסקנה כי, ככלל, יש לשאוף לצמצום פרק הזמן ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי ועד למועד הגשת כתב האישום. עמד על כך ביהמ"ש העליון בע"פ 377/87 קלקא נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 673:
"ההליך של הפסקת בנייה שיפוטית אינו אלא הליך ביניים. מטרתו להקפיא את הבנייה באיבה, כשנעשית חריגה מההיתר או מהתכנית, עד אשר יתברר העניין לגופו בתיק העיקרי, שעניינו כתב אישום על בנייה שלא בהתאם להיתר או לתכנית".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|